הגדר את הישובים שעבורם ברצונך לקבל התרעה

תמונת מצב ארצית שגרה

מהו מצב חירום?

 

 

מומלץ להתחיל את שיחת המשפחה בהצגת מצבי החירום האפשריים.
הגדירו יחד מהו מצב חירום (חשוב לאפשר לילדים דוגמאות משלהם או מעולם התוכן שלהם) ופרטו את מצבי החירום, הסיכונים שבצידם, אופן הזיהוי  ודרכי הפעולה בכל אחד מהם.

 

לעיתים לא כדאי לפרט ולהעמיק על כל אחד מהמצבים, אלא לוודא שבני המשפחה מכירים את סוגי האיומים (למשל, ניתן לדבר על טילים, מרגמות ורקטות בנשימה אחת מבלי לרדת להבדלים ביניהם).

 

  • הסבירו מהם הסיכונים במצב החירום לסוגיו או בעצם מה עשוי לפגוע בי? כגון: התפזרות חומר נפץ, פגיעת הדף, פגיעת רסיסים, קריסת בניין וכו'- לשמחתנו, לאלו הרכים בשנים לא תמיד קל לקשר בין רעידת אדמה לבין הסכנה הנשקפת להם.

 

  • פרטו מהם הגורמים המעלים את הסיכון? הבדילו בין גורמים אובייקטיבים (כגון עיסוק בגפרורים שיכול להביא לפריצת שריפה) לבין גורמים סובייקטיבים (כגון אלו המגבירים את הסיכון לאיומים המלחמתיים, אסונות הטבע וכו').

 

  • תנו בידי בני המשפחה כלים לזהות את מצבי החירום (רהיטים זזים, תחושת "ספינה"= רעידת אדמה, קול נפץ=טיל, ריח שרוף, חום פתאומי= שריפה באחד מחלקי הבית). בכלל זה, פרטו בפניהם את סוגי האזעקות (צפירה, התרעת "צבע אדום" באזורים רלוונטיים, מערכות כריזה מקומיות או מוסדיות) ואף את צפירות רכבי החירום.

 

  • שוחחו עם בני המשפחה על סדר הפעולות ה"אוטומטי" שיש לבצע עם זיהוי כל אחד ממצבי החירום האלה על פי התסמינים בשטח או על ידי התרעה. למדו את בני המשפחה כיצד לפעול. נסו לפשט את הדברים באמצעות שש הנחיות הנכונות לכלל המצבים המכונות "הסר ספק":

    1. הודעה לגוף ההצלה הרלוונטי או למבוגר, מוקדם ככל האפשר.

    2. סגירת ברזי הגז והחשמל למניעת התפשטות והתלקחות.

    3. ריחוק- מעבר לאזור מוגן בהתאם לאירוע (כניסה לממ"ד, יציאה מחדר בוער).

    4. סגירה ובידוד- הוספת חוצצים בינך לבין האיום: סגירת חלונות ודלתות במרחב המוגן, סגירת דלתות מכיוון התפשטות השריפה או זרימת השיטפון.

    5. שיפור- מעבר לישיבה על הרצפה בצמוד לקיר פנימי (רקטה), טיפוס למקום גבוה ככל האפשר (שטפונות), יציאה מחדר מדרגות לשטח פתוח (רעידת אדמה) וכו'.

    6. קשב- מומלץ תמיד להאזין להנחיות כוחות הביטחון בשטח או באמצעות כלי התקשורת.