הגדר את הישובים שעבורם ברצונך לקבל התרעה

תמונת מצב ארצית שגרה

למי להודיע?

 נסיון העבר מלמד כי נכון לכל אדם שנקלע למצב חירום ומצוקה לערב מוקדם ככל האפשר גוף חירום רלוונטי או אדם אחר שאינו נתון לאותה סכנה.

 

למה בעצם?
1. הזמן באירוע חירום הוא קריטי. ככל שהסיוע הרפואי יקדים כך ייטב מצב הפצוע, ככל שניידת הכיבוי תמהר כך תכבה השריפה בהקדם...

2. גופי ההצלה יודעים לתת הדרכה חיונית מרחוק. מצב חירום עשוי תמיד להפתיע בתרחיש בלתי צפוי. עולמינו ידע בעבר לידות טלפוניות וטיפול פסיכולוגי באמצעות מגפון. יודגש כי על אף אלו מוטב להתכונן לתרחישים ידועים ולא לסמוך על השירות.

3. התפתחות האירוע לעולם אינה ידועה. אין לנו לדעת האם בעוד דקה נוכל לדווח על השריפה, איננו שולטים בהדרדרות מצבו של פצוע וכו'.

 

  • ודאו שכל בני הבית מכירים את רשימת דרכי ההתקשרות שהכנתם במסגרת הכנת הבית ואת מקום הימצאה.
     
  • חשוב ללמד את הילדים למי להתקשר ומתי (שריפה=102- כב"א. פגיעה באדם=101- מד"א. חירום ופשיעה=100- משטרה).
     
  • נסו להסביר להם מה חשוב למסור בדיווח (מספר טלפון לחזור אליו- למקרה ניתוק שיחה, מה קורה בבית, כתובת מגורים, מיקום בבית- בעיקר בשריפה או קריסה, מי עוד נמצא בבית ומה מצבו).
     
  • חשוב מאוד להסביר לילדים כי ההודעה תבוא במקביל לביצוע פעולות מצילות חיים הכרחיות.
     
  • הקפידו להגדיר גם "איש קשר" למקרה שאבדה התקשורת לבני המשפחה ואשר באמצעותו יוכלו בני המשפחה ליצור קשר ולהשאיר הודעות.

 

התקנת טלפון ביתי בחדר המוגן שלכם הינה הכרחית!


במסגרת הכנת הבית, חשוב מאוד לרכז דרכי התקשרות למקרה חירום. רשמו במקום בולט שכל בני המשפחה מכירים:

  • מספרי טלפון חשובים של ארגוני החירום, הרשות המקומית וגופים רלוונטיים נוספים באזור מגוריכם.
     
  • דרכי תקשורת של בני המשפחה במקרה שיש צורך דחוף ליצור עמם קשר. לא מומלץ לסמוך על זכרון אדם ואפילו לא על כרטיס הזיכרון של המכשיר הנייד.
     
  • קבעו עם אילו שכנים או בני משפחה ומכרים אחרים יש ליצור קשר במקרה שלא מצליחים להשיג את בני המשפחה הקרובה. הקפידו לציין ערך מוסף במידה וקיים (דוד רופא/ חובש, שכן שרברב, מכר חשמלאי וכו'...) חשוב מאוד ליידע את אלו כי מסרתם לילדיכם את מספר הטלפון שלהם למקרה חירום. הציעו כי גם הם יעשו כן עם ילדיהם. בכלל, יש חשיבות מרובה לשיתוף פעולה וסיוע הדדי בין שכנים. נסו לעורר גם ביניכם שיח אודות ההתארגנות המשותפת, מעבר להתארגנות של כל משפחה בביתה. בדקו האם תוכלו לגשר על פערים של כל משפחה, לבצע משימות מסויימות מהתוכנית יחד וכו'. חשבו יחדיו האם תוכלו כמשפחה להציע עזרה לאלו הזקוקים לה בקרבת הבית (ערירים, מבוגרים, חולים וכיוצא בזה).