טרור רדיולוגי

טרור רדיולוגי משמעותו פיזור חומרים רדיואקטיביים במטרה לגרום נזק ובעיקר בהלה. חומרים רדיואקטיביים משמשים יום-יום במעבדות, במרכזים רפואיים ובתעשייה. אם חומרים אלה מגיעים, על ידי גניבה או בדרכים אחרות, לידי ארגון טרור, הוא עלול להשתמש בהם ליצור מתקן לפיזור חומר רדיואקטיבי- RDD (Radiological Dispersion D)

פצצה רדיולוגית
פצצה רדיולוגית (המכונה בתקשורת "פצצה מלוכלכת") הינה דרך אחת לפיזור חומר רדיואקטיבי- באמצעות חומר נפץ רגיל המפזר את החומר בסביבת הפצצה. זהו התרחיש הסביר ביותר לטרור רדיולוגי, אם כי קיימים תרחישים נוספים אפשריים- למשל הצבת מיכל חומר רדיואקטיבי במקום ציבורי או פיזור אבקת חומר רדיואקטיבי באמצעות מפזר אירוסולים (ספריי) תעשייתי.
פצצה רדיולוגית אינה פצצה גרעינית, עוצמת הפיצוץ של פצצה רדיולוגית נמוכה פי מיליונים מזו של פצצה גרעינית. למעשה עוצמת הפיצוץ וכמות הנפגעים נקבעת לפי כמות חומר הנפץ הקונבנציונאלי שיש בפצצה.
החלקיקים הרדיואקטיביים שיפוזרו על ידי פצצה רדיולוגית ייפלו לקרקע במרחק של קילומטר ספורים מהפיצוץ לכל היותר, ורמות הקרינה יהיו בטוחות כבר לאחר עשרות או מאות מטרים. זאת בניגוד לנשורת מפצצה גרעינית, שיכולה לכסות שטחים נרחבים.

מטרות אפשריות לפצצה רדיולוגית
קשה מאוד לתכנן פצצה רדיולוגית שתגרום לחשיפה כה גבוהה לקרינה שתגרום לנזק בריאותי מיידי או מוות למספר רב של אנשים. לכן מוסכם על מומחים שפצצה רדיולוגית תשמש בעיקר למטרות הבאות:

• זיהום מתקנים או מקומות בהם חיים ועובדים ואנשים, על מנת לשבש את שגרת החיים של האוכלוסייה.
• יצירת חרדה באנשים אשר חוששים שנחשפו או נחשפים לקרינה.

גילוי וזיהוי
קרינה ניתנת לגילוי באופן פשוט על ידי מכשירים שברשות גורמי  החירום במדינת ישראל. בנוסף, ברשות מומחים מהוועדה לאנרגיה אטומית מכשירים המסוגלים לזהות את החומר הרדיואקטיבי באופן מדויק.

האזור המושפע
ברוב התרחישים האפשריים, השפעותיה של פצצה רדיולוגית יהיו ממוקדות באזור מצומצם, של מאות מטרים בודדים מהמוקד. גודל וצורת האזור שעליו מפוזרים חומרים רדיואקטיביים מושפעים מגורמים רבים:

• סוג וכמות החומר הרדיואקטיבי שפוזר.
• צורת הפיזור (למשל: פיצוץ, שריפה, ספריי).
• מאפייניו הפיזיקאליים והכימיים של החומר- למשל, חומר מתכתי יתפזר פחות מחומר אבקתי.
• טופוגרפיה מקומית, מיקום בניינים באזור ומאפייני תכסית אחרים.
• תנאי מזג אוויר מקומיים.

פיזור הענן הרדיואקטיבי
אם החומר הרדיואקטיבי מתפזר כחלקיקים זעירים, הענן יתפזר בכיוון ובמהירות של הרוח. ככל שהענן מתפזר על פני שטח גדול יותר, ריכוז הרדיואקטיביות הולך וקטן, ובמרחק מספיק גדול מהמוקד הריכוז יורד לרמות שנחשבות בטוחות. קיימים מודלים חישוביים המשמשים להערכת מיקום וריכוז החומר הרדיואקטיבי כתוצאה מהפיזור.

נזק בריאותי בטווח הקצר
רוב הפגיעות באירוע ינבעו מהאפקטים הקונבנציונאליים של הפיצוץ ולא מהחומר הרדיואקטיבי. מאחר שבאירוע צפויות רמות נמוכות יחסית של קרינה, סביר שלא יהיו כמעט נזקים בריאותיים מקרינה בטווח הקצר.

השפעות בריאותיות של החשיפה לקרינה
ההשפעות הבריאותיות של החשיפה לקרינה נקבעות על פי:

• כמות הקרינה שנספגת בעור.
• סוג הקרינה.
• צורת החשיפה- חשיפה חיצונית או פנימית (נשימה, בליעה או ספיגה על ידי העור של חומר רדיואקטיבי).
• פרק הזמן בו מתרחשת החשיפה.

ההשפעות הבריאותיות של הקרינה הן ביחס ישר למנת הקרינה. לכן, אם ניתן להעריך את מנת הקרינה שאדם ספג, ניתן להסיק על ההשפעות הבריאותיות הצפויות.

מחלת קרינה חריפה
לא סביר שבאירוע טרור רדיולוגי תתרחש מחלת קרינה חריפה. מחלת קרינה חריפה הינה השפעה בריאותית מיידית, הנגרמת על ידי חשיפה לרמות גבוהות של קרינה תוך זמן קצר. הסימנים העיקריים שלה הם בחילה, הקאות, שלשול וירידה בספירת הדם. מהירות הופעת התסמינים וחומרתם הם ביחס ישר למנת הקרינה שנספגה.

פגיעה פסיכולוגית
נזק עיקרי של האירוע יהיה הפגיעה הפסיכולוגית כתוצאה מפחד מקרינה. על מנת להפחית את אי הוודאות יהיה צורך בהסברה אמינה של משמעויות האירוע. בהיעדר מידע אמין, האוכלוסייה עלולה לנהור לבתי חולים ולהקשות על פעולת מערכת הבריאות.

זמן, מרחק ומיגון
לאחר פיצוץ של מטען המעורב בחומרים רדיואקטיביים, יש להשתמש בעקרונות הבאים:

• צמצום זמן החשיפה לחומרים הרדיואקטיביים.
• הגדלת המרחק מהמקורות. גם הליכה של מרחק קצר מזירת האירוע נותנת הגנה ניכרת, מאחר שרמות הקרינה יורדות בחדות עם המרחק.
• אם ניתן, מציאת מיגון מפני קרינה חיצונית ומפני נשימת החומר הרדיואקטיבי.

פעולות לאחר אירוע
אנשים אשר היו באזור שבו התפזר חומר רדיואקטיבי או התפוצצה פצצה רדיולוגית, צריכים לנקוט בפעולות הבאות:

1. יש להתרחק מענן או אבק העולה מאזור הפיצוץ.
2. יש לכסות את הפה והאף במטלית לחה או נייר טישו על מנת להפחית את נשימת החומר הרדיואקטיבי.
3. יש לעקוב אחר הוראות כוחות הביטחון, ולהתרכז במרכז מסודר לצורך רישום, ניטור ובמידת הצורך טיהור.
4. טיהור יתבצע על ידי הפשטת הבגדים והכנסתם לשקית אטומה ולאחר מכן שטיפת העור בעדינות במים.
5. יש להימנע מהכנסת חומר רדיואקטיבי לפה- למשל, אין לאכול, לשתות ולעשן.

שאלות כגון: מתי בטוח לצאת /לחזור לבתים, מה בטוח לאכול ולשתות, כיצד יש לטפל בילדים וכו', ייענו על ידי הרשויות בעת האירוע, על פי מאפייניו.

החלטה על פינוי
לאחר שענן האבק הרדיואקטיבי יחלוף, יהיה צורך לפנות חלק מהאוכלוסייה מביתה על מנת לאפשר לטהר את השטח. האזור שאותו יש לטהר יוחלט על פי מדידות שיערכו צוותים מקצועיים בשטח.

מניעת זיהום
אנשים שעליהם חומר רדיואקטיבי עלולים להעביר חלק מהחומר לאנשים אחרים או למקומות רחוקים מהאירוע. על מנת להפחית את העברת החומר, ירוכזו אנשים שעשויים להיות "מזוהמים" בחומר רדיואקטיבי במרכז שמיועד לניטור ולטיהור שלהם. במרכז זה יינתן גם סיוע רפואי בנושאי קרינה, במידת הצורך.

תרופות
אין תרופה המבטלת את השפעת הקרינה, אם כי ניתן לטפל בחלק מהסימפטומים של מחלת קרינה חריפה. בנוסף, יש תרופות שתפקידן לסלק חומר רדיואקטיבי מהגוף, במידה והוא ננשם או נבלע. במאגרי מדינת ישראל מצויות תרופות אלו והן יינתנו לאנשים שהמומחים הרפואיים יקבעו כי נחשפו לכמות חומר שמצדיקה טיפול רפואי.