חומר מסוכן הוא כל חומר המהווה סכנה לחיי אדם ובריאותו כתוצאה משאיפת אדים, בליעה, מגע בעור או בעיניים, פיצוץ או קרינת חום וכל חומר שהוגדר בחוק ככזה. אחסון כמויות גדולות של חומרים אלו עלול להוות סכנה לאוכלוסייה בעת חירום. הסכנה מפגיעה בחומרים נוצרת כתוצאה מפיזורם כגז או כרסס (אירוסול), או שרשרת התפוצצויות ודליקות שיגרמו לנזק הן לתשתית והן לאוכלוסיה המתגוררת באזור הפגיעה.
אירועי חומרים מסוכנים מוגדר כ- "חומר מסוכן שיצא משליטת המערכות הייעודיות, התהליכים או שליטתו של האדם". אירועים אלו נגרמים כתוצאה מאסונות טבע (שריפות, רעידות אדמה) ופגיעות מלחמה (כגון טילים והפגזות, חומרי נפץ, ארועי טרור וכד'), אם מתוכננת או פתע.
חוק ההתגוננות האזרחית מגדיר במדויק מיהם מחזיקי החומרים מסוכנים (חומ"ס): "בית מלאכה, בית חרושת, מחסן שיווק, בריכת שחיה, בית מלון או כל המחזיק בחומר מסוכן לרבות בעלי המקרקעין שהחומר המסוכן מצוי בהם".
בהמשך, שני פרקים אשר נועדו להבהיר מהן חובות מחזיקי החומרים המסוכנים.
פרק רביעי בחוק הג"א מחייב:
א . התקנת ואחזקת ציוד לצורכי התגוננות אזרחית במפעל, באחריותו של בעל המפעל.
ב . ציוד ואימון עובדי המפעל לצורכי ההתגוננות האזרחית, בעת מלחמה או בעת אירוע במפעל.
ג . באחריותו של המפעל לסייע- באנשים וציוד- למפעלים אחרים בעת תקרית או בשע"ח, עפ"י דרישת הרשות המוסמכת (מפקדת פיקוד העורף).
פרק שישי בחוק הג"א מחייב:
א. דיווח חד שנתי למפקדת פיקוד העורף- מרכז חומרים מסוכנים- על סוגי החומרים המסוכנים, מיקומם, כמויותיהם וצורת אחסונם.
ב . נקיטת אמצעים כדי למנוע סכנה מהאוכלוסייה בשע"ח, כדלקמן:
(1) מיגון- בניית קירות מגן מבטון מזוין.
(2) נטרול והקטנת רמות מלאי חומרים מסוכנים בשע"ח.
(3) פינוי חמ"ר לשטח פינוי- בשע"ח.
מחזיקי רעלים חייבים היתר רעלים המונפק ע"י המשרד לאיכות הסביבה לעוסקים ברעלים על-פי חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993. טופס הבקשה להיתר הוא משותף למשרד לאיכות הסביבה ולפיקוד העורף. על-פי החוק, עיסוק בחומרים מסוכנים, לרבות ייצור, יבוא, אריזה, מסחר, ניפוק, העברה, אחסנה, החזקה ושימוש חייב בהיתר רעלים.