שו"ת חומרים מסוכנים

חוק התגוננות האזרחית העוסק בחומרים מסוכנים מקדיש פרק שלם לנושא. עפ"י החוק, כל מפעל המחזיק בחומרים מסוכנים חייב לדווח אחת לשנה למרכז חומרים מסוכנים של פיקוד העורף על סוגם, מיקומם וכמותם של החומרים המסוכנים שברשותו ולנקוט באמצעי מיגון כדי למנוע סכנה לאוכלוסייה, הן ברגיעה והן בעת חירום.

על המפעל להצטייד בציוד חירום לטיפול באירוע חומרים מסוכנים: חומרי ספיגה, ביגוד מגן, אביזרים למערכת הנשימה. כל הציוד צריך להיות ערוך וכשיר לשימוש. המשרד להגנת הסביבה פועל עפ"י חוק חומרים מסוכנים. קיימים חוקים נוספים ותקנות המסדירים את הנושא.

בכל מקרה חל איסור על אגירת חומרים מסוכנים מעבר לכמות המאושרת ע"י המשרד להגנת הסביבה ומרכז חומרים מסוכנים, אלא אם ניתן אישור מיוחד.

חל"כ הוא סוג של חומר מסוכן שרמת הרעילות שלו גבוהה מאוד. החל"כ מיוצר במטרה לפגוע באוכלוסייה, זאת לעומת יתר החומרים המסוכנים המיועדים לייצור ותעשייה. עבור חלק מהחומרים המסוכנים התנהגות באירוע תהיה דומה לזו שבאירוע חל"כ כגון: חבישת מסכות מגן והסתגרות בחדר האטום. אך לעיתים המסכה אינה יעילה ובכל מקרה אין להזריק אטרופין באירוע חומרים מסוכנים.

החומרים המסוכנים משמשים אותנו וניתן למצוא אותם ברבים מהמוצרים שאנו משתמשים בהם ביום-יום ולפעמים איננו יודעים שיש שימוש בחומר מסוכן. מרבית התעשייה נשענת על שימוש קבוע ואינטנסיבי בחומרים מסוכנים.

תהליך בו נמצאים החומרים המסוכנים ב"תנועה", כלומר, מועברים ממקום אחד למשנהו, בזהירות ובאמצעים מיוחדים כמו צנרת או על ידי רכבות או משאיות עם מיכליות מיוחדות בהם מאחסנים את החומר.

מרחב בידוד ראשוני המתוחם על ידי משטרת ישראל, ברדיוס ראשוני של כ-200 מ' ומשמש לבידוד הסביבה המיידית של האירוע.

האחריות מחולקת בין גופים רבים: המשרד להגנת הסביבה, משרד התמ"ת, פיקוד העורף (ענף חומרים מסוכנים), משרד התחבורה, הרשויות המקומיות וכמובן משטרת ישראל.

אירועי חומרים מסוכנים מתרחשים כל הזמן בארץ ובעולם, בין האירועים הגדולים ביותר ישנם את האירועים הבאים:

שנת 1979- מיסיסוגה, קנדה.
כתוצאה מדליפת כלור מקרון אחד של רכבת שהתהפכה בקרבת העיר מסיסוגה שבקנדה, נאלצו שלטונות העיר לפנות את כל התושבים, 220,000 במספר, למשך שישה ימים!

שנת 1984- מכסיקו סיטי, מכסיקו.
התפוצצות רבת עוצמה במאגר גפ"מ (גז בישול) גרמה למותם של 400 איש.

שנת 1984- בופאל, הודו.
כתוצאה מתקלה במפעל לחומרים מסוכנים הנמצא בתוך העיר, נפלט ענן של חומר רעיל לאוויר.

שנת 1992- גוודלחרה, מכסיקו.
התפוצצות רבת עוצמה בעיר גוודלחרה, כתוצאה מחדירת נוזלים דליקים למערכת הביוב התת-קרקעית. הנוזל הדליק יצר שם "אווירה נפיצה" ודי היה בניצוץ אחד כדי לגרום להתפוצצוצת שגרמה להרס רב ולמותם של כ- 200 איש.

מידע נוסף ניתן לקבל באתרי האינטרנט השונים.

חומר מסוכן הינו חומר כימי שיש בו כדי לסכן חיי אדם או לגרום לנזק לסביבה או לרכוש.
החומרים המסוכנים מצויים בעיקר בתעשייה הכימית אך גם בתעשיות אחרות, בסביבה אזרחית ואפילו במשק הבית. קיימים סוגים רבים של חומרים מסוכנים. הנפוצים הינם גז כלור, אמוניה וגז הבישול הביתי.
חומרים מסוכנים עלולים לגרום לסיכוני הרעלה, כוויות, דליקות וכו', באם הם מגיעים לסביבת האזרח ולכן הסיכונים העיקריים נובעים מאותם חומרים מסוכנים שנמצאים במצב גזי ומאוכסנים בקרבת אוכלוסיה.

בעולם קיימים סוגים רבים של חומרים מסוכנים. כיום ידוע  על כ- 8,000,000 סוגי חומרים כאלו! כלל החומרים המסוכנים בעולם מחולקים, על פי האמנה הבין- לאומית, ל - 9 קבוצות. כל חומר מסווג ע"פ מצבו הפיזיקאלי, אופיו הכימי ומידת הסיכון שבו.
הקבוצות  הן:
קבוצה 1 – חומרים נפיצים.
קבוצה 2 – גזים- כגון גפ"מ (גז בישול), חמצן, חנקן, אמוניה וכלור.
קבוצה 3 – נוזלים דליקים כגון: סולר, אלכוהול, צבעים ולכות.
קבוצה 4 – מוצקים דליקים- כגון: גופרית, זרחן, נתרן וליתיום.
קבוצה 5 – חומרים מחמצנים- כגון: מי חמצן.
קבוצה 6 – חומרים רעילים או מדבקים - כגון: חומרי הדברה וציאנידים אורגניים.
קבוצה 7 – חומרים רדיואקטיבים.
קבוצה 8 – חומרים מאכלים (קורוזיביים) –כגון: חומצת מלח וברום.
קבוצה 9 –חומרים ומוצרים מסוכנים אחרים.

חומרים העלולים לסכן בריאותם של אלה הנחשפים לחומר באמצעות בליעה, נשימה או מגע בעור, עד כדי מוות במקרים קיצוניים.

חומרים העלולים ליצור "כדור אש" (קרינה תרמית) ופיצוץ רב עוצמה, היוצר גל הרס והדף. תיתכן גם קרינה ללא "כדור אש".

רוב החומרים המסוכנים נמצאים במפעלים תעשייתיים ולא באיזורי מגורים. המידע על סוגים, כמויות וסיכונים נמצא בידי רשויות המדינה והגורמים המוסמכים והוא נמצא במעקב, טיפול ובפיקוח מתמיד.

1. חומרים דליקים ו/או נפיצים.
2. חומרים רעילים.

בחלק מהחומרים יש סימנים מזהים ובחלק אין, לדוגמא: גז כלור ואמוניה ניתן להריח, לגז בישול לעומת זאת אין ריח אבל מוסיפים לו תוסף ריח ולכן ניתן לזהותו.

א.   בבית- החומרים הנמצאים בבית בדרך כלל בכמויות קטנות. לדוגמא : חומרי ניקוי, מוצרי היגיינה, גז בישול, חומרי הדברה, צבעים וממסים אורגניים.

ב.   בתעשייה- תרופות קוסמטיקה, מזון ומשקאות, חומרי ניקוי, כימיקלים, דשנים, אלקטרוניקה, טכסטיל, תחמושת, ייצור אנגריה, ציפוי מתכות, צבעים וכו'.
קיימות מספר אפשרויות :
1. חומרי גלם- המשמשים לייצור חומרים/ מוצרים אחרים כגון: מוצרי פלסטיק.
2. חומרי ביניים- המיוצרים בתהליך אחד ומשמשים כחומר גלם לתהליך אחר.
3. שימוש בחומר לתהליכים נוספים כגון: מעבר חום וכו' (אמוניה כגז קירור בבתי קירור).

ג.   תחומים אחרים שנעשה בהם שימוש בחומרים מסוכנים -

• נופש ופנאי: בריכות שחייה, בתי מלון, מסעדות (מצבורי גז, כלור, חומצות וחומרי ניקוי).
• ברפואה: בתי חולים, מרפאות, מעבדות רפואיות, (גזים דחוסים, חומרים רדיואקטיביים, פסולת מדבקת).
• בחקלאות: חומרי הדברה, דשנים, חומרי ניקוי.
• במסחר: בתי מרקחת, חניות ומחסנים לחומרי בניין (צבעים וממסים),חניות לחומרי ניקוי.
• במחקר: אוניברסיטאות, מכוני מחקר, מעבדות, (גזים דחוסים, חומרים רדיואקטיביים, רעלים, חומרים מדבקים, אמוניה לקירור, דלקים ושמנים).
• בתחבורה: נמלי האוויר והים, תחנות דלק, מוסכים, מחסני חלפים (בעיקר מצברים), שינוע חומרים מסוכנים בכבישים וברכבות.

בפריסה ארצית- בעיקר באזורי הצפון והדרום.

ההתמגנות דומה להתמגנות מחל"כ, כלומר, אטימת אזור השהייה, כיסוי העור ממגע עם האוויר המכיל חומר, הגנה על דרכי הנשימה ע"י חבישת מסיכה ומסנן. אבל מאחר שמספר החומרים המסוכנים ומאפייני הסיכון שלהם רבים, תנתנה הנחיות ספציפיות לאירוע תוך שימוש באמצעי התקשורת. בכל מקרה אין להזריק אטרופין באירוע חומרים מסוכנים.

יש לאחסנו באריזות אטימות. אין להשתמש באריזות קרטון. בכל מקרה לא לאכול אוכל שנחשף לחומר.

לא. ציוד זה אינו מיועד להקנות מיגון נגד חומרים מסוכנים.

מסכת המגן בערכת ההתגוננות האישית, המיועדת לתושבי המדינה בשעת חירום יעילה כנגד מגוון רחב של החומרים המסוכנים הנמצאים בשימוש בתעשייה, אך אינה יעילה כנגד כולם. לדוגמא: לחומר מסוג אמוניה למשל, היא אינה נותנת מענה. שימוש במזרק האטרופין אסור באופן מוחלט!!! כל צעד שאנו עושים- הסתגרות בבית, בחדר אטום/ ממ"ד, חבישת מסיכה, מטלית לחה, מעקב ביצוע פעילות בהתאם להנחיות, יקטין פי כמה וכמה את סיכוינו להיפגע.