אודות הפיקוד  צור קשר  משוב
English  Русский  عربي
לשירותך
חפש
חפש
איך אנהג במקרה של :
אני מחפש מידע על:
מידע כללי







ירי קטיושות מצפון

כללי ואיום

  1. פיקוד העורף הוא אחד מתוך ארבעה פיקודים בצה"ל. לפיקוד העורף חמישה מחוזות (בהתאמה למחוזות משטרת ישראל), ומערך כוחות חילוץ והצלה בסדיר ובמילואים.
  2. תפקידי פיקוד העורף:
    • מהווה גוף מקצועי לתחומי חילוץ והצלה, מיגון  וחומרים מסוכנים.
    • מנחה את האוכלוסייה ואת גופי החירום בתחום התגוננות אזרחית (ערוצי המידע השונים).
    • מסייע לחזק ולשמר החוסן הלאומי בעתות חירום (הרגעה, סיוע בפתרון בעיות).
    • טיפול באירוע חילוץ והצלה בארץ (ובעולם). כוחות ההצלה של פיקוד העורף פרוסים בשעה זו באזורי האיום בכוננות למתן מענה בעת הצורך.
  3. פיקוד העורף פועל במשולב עם גורמי החירום: משטרת ישראל, מד"א, כיבוי, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה, כדי להציל חיים, למזער נזקים, ולהחזיר את החיים למסלולם מהר ככל שניתן.

ברשות חיזבאללה מגוון מערכות לחימה. הכוללות טילים נגד טנקים, מרגמות, קטיושות, מערכות לשיגור רקטות ארוכות טווח ועוד.

  • רק"ק = רקטת קרקע-קרקע.
  • מבנה הרקטה: הרקטה היא בעלת מימדים קטנים הבנויה מראש קרבי, המכיל את חומר הנפץ, גוף המכיל את הדלק בשביל מעוף הרקטה והזנב בו נמצא המנוע. הזנב גם מייצב את הרקטה בזמן מעופה.
  • הקטיושה והקאסם שניהם סוגים של רקטות. הבדל ביניהם הוא שהקטיושה הוא כלי נשק תקני, המיוצר ע"י מדינות כמו בריה"מ או סין, ואילו ייצור הקאסם מאולתר ומבוצע ע"י גורמי טרור. כמו כן, רמת הדיוק של הקאסם לעומת הקטיושה נמוכה יחסית.
עד מספר קילוגרמים .
לא. בניגוד לטיל לא ניתן להכניס לתוך ראש הקרב חומר בלתי קונבנציונאלי.
ע"פ הערכותינו יש לחזבאללה יכולת להגיע עד לאזור המרכז, לעומת הסורים אשר להם יכולת להגיע לכל אזור במדינת ישראל. למערכת הביטחון יש יכולת התמודדות עם איום בטווחים שונים.
ישנם סוגים רבים של טק"ק ורק"ק, אולם בדרך כלל ההבדלים הם:
• טווח (טק"ק - ארוך טווח, רק"ק - בד"כ קצר יותר)
• מערכת הנחייה (טק"ק - מונחה, רק"ק - איננו).
• משקל חומר הנפץ שהם נושאים (טק"ק - יכול להגיע עד מאות ק"ג חנ"ם - חומר נפץ מרסק).
• זמן ההכנה של רק"ק לקראת שיגור הוא יחסית קצר (ניתן לביצוע באמצעים מאולתרים) בעוד שירי טק"ק מבוצע מתוך משגר ורכב שמחייב היערכות מקדימה.
ארגוני המחבלים פיתחו דפוסי פעילות במסגרתם יבוצע הירי לעבר כל מטרה ממספר עמדות תוך החלפה של עמדות הירי והכנה של עמדות חדשות. כוחות צה"ל פועלים לאיתור את מקורות הירי, לפגיעה בפעילות ארגוני המחבלים השונים.
בחלק מן המקרים מערכות ההגנה מזהות את ירי הקטיושות ומספקות התראה (אזעקה) ובחלק מן המקרים – לא, ואז הצפירה מופעלת לאחר הירי (יתכנו התראות שווא). כאשר נשמעת אזעקה זמן ההתרעה הוא עד דקה אחת - לכן יש להיכנס מייד ולא לאחר יותר מדקה אחת למרחב הפנימי מוגן.

לא מדויקת. הרקטה אינה משוכללת – אין בה מערכת הנחיה המכוונת אותה אל המטרה.

מזג האוויר והעיתוי ביממה אינם משפיעים על האפקטיביות של ירי הרקטות.
ישנם שני הבדלים עיקריים בין רקטה לטיל: מידת הדיוק- הטיל מדויק יותר מהרקטה ועל כן ניתן לכוונו לעבר יעד ספציפי והוא קרוב לוודאי יגיע אליו. טווח השיגור- לטיל טווח רחוק יותר מאשר הרקטה .
רקטת עלולה לחדור מבנה בטון אך אינה יכולה למוטט אותו . כמו כן ,רקטה עלולה לחדור דרך קירות גבס, מבנים רעועים ולגרום לנזקים.
הטיפול באירוע הוא באחריות משטרת ישראל , בשיתוף צה"ל וגורמי החירום השונים (מד"א, כיבוי ).

מדיניות מיגון

• כחלק מהמענה של פיקוד העורף אל מול איום הרקטות, מגבש הפיקוד מדיניות של התגוננות אזרחים שעל פיה על האזרח לנהוג בעת התקפה.
• עקרונות אלו נבחנו בכובד ראש ומאפשרים לכל אזרח לבחור את הפתרון והמתאים והזמין לו ביותר על מנת שיוכל להתגונן בהתאם לאור האיום הנתון.

בזמן הישמע אזעקה או קול נפץ יש לפעול על פי ההנחיות הבאות:
לשוהים במבנה
• יש להיכנס מייד לממ"ד, ממ"ק, או מקלט זמין ולסגור את החלונות והדלתות. 
• אם אין ממ"ד, ממ"ק או מקלט זמין יש להיכנס למרחב הפנימי ביותר במבנה, אליו ניתן להגיע תוך דקה אחת מרגע השמע האזעקה. על המרחב המוגן להיות בעל מינימום קירות חיצונים, מינימום חלונות ופתחים.
• בחדר המוגן יש לשבת על הרצפה, מתחת לקו חלון, להיצמד לקיר פנימי, ולא לשבת
             מול חלון.
• דיירי הקומה העליונה במבנה בלא ממ"ד, נדרשים לצאת לחדר מדרגות ולרדת קומה
             אחת.  

לשוהים בחוץ

  • יש להיכנס מייד למבנה קרוב (שמרחקו אינו עולה על דקה). אם אין מבנה סמוך יש לשכב ולהגן על הראש באמצעות הידיים.

לנוסעים ברכב
• בשטח עירוני- יש לעצור בצד הדרך ולהיכנס למבנה קרוב.
• בשטח בין עירוני – יש להמשיך בנסיעה עד לשטח בנוי, לעצור בצד הדרך ולהיכנס למבנה קרוב.

לאחר 10דקות ניתן לצאת מהמיגון, אם לא ניתנה הנחייה אחרת.
חשוב להתרחק מחפצים לא מזוהים או מרקטה המונחת על הארץ. במקרה כזה יש להרחיק סקרנים ולהודיע למשטרה.

יש לקבוע מראש את המקום אליו ניכנס בעת ירי רקטות  (בבית ובכל מקום אחר בו נשהה) לפי סדר העדיפות הבא:
• ממ"ד- מרחב מוגן דירתי.
• אם אין ממ"ד במבנה, יש להיכנס לחדר מוגן ע"פ ההנחיות. ומכאן שבחירה במרחב המוגן הדירתי עדיפה על פני המקלט. המקלט רלוונטי רק אם זמן ההגעה אליו לא עולה על דקה אחת (משך ההתרעה) ואינו מצריך יציאה משטח בנוי (מעבר מבניין לבניין או מקלט הממוקם ברחוב).
יש לקבוע מראש את המקום אליו ניכנס בעת ירי רקטות  (בבית ובכל מקום אחר בו נשהה) לפי סדר העדיפות הבא:
• ממ"ד- מרחב מוגן דירתי.
• אם אין ממ"ד במבנה, יש להיכנס לחדר הממוקם הרחק ככל הניתן מכיוון האיום. עדיף שלחדר יהיו מינימום קירות חיצונים, חלונות ופתחים.
• באין חדר כזה יש לצאת לחדר מדרגות.
דיירי הקומה העליונה במבנה בלא ממ"ד, נדרשים לצאת לחדר מדרגות ולרדת קומה אחת.הגעה למקלט ודאי עדיפה אך אינה מתאפשרת תמיד תוך דקה (משך ההתרעה שניתנת). ועל כן, במטרה להימנע מפגיעה דרך גג המבנה דיירי קומה עליונה יוצאים ונמצאים בחדר מדרגות ובכך משפרים את מיגונם.

לשוהים במבנה
• יש להיכנס מייד לממ"ד- מרחב מוגן דירתי, ולסגור את חלון הפלדה.
• אם אין ממ"ד במבנה, יש להיכנס לחדר הממוקם הרחק ככל הניתן מכיוון האיום. עדיף שלחדר יהיו מינימום קירות חיצונים, חלונות ופתחים. באין חדר כזה יש לצאת לחדר מדרגות.
• בחדר המוגן יש לשבת על הרצפה, מתחת לקו חלון, להיצמד לקיר פנימי, ולא לשבת מול חלון.
• דיירי הקומה העליונה במבנה בלא ממ"ד, נדרשים לצאת לחדר מדרגות ולרדת קומה אחת במטרה להימנע מפגיעה בגג המבנה.
    
לשוהים בחוץ
• בשטח בנוי -  יש להיכנס למבנה ולפעול על על-פי ההנחיות לשוהים במבנה.
• בשטח פתוח – יש לשכב ולהגן על הראש בידיים.

לנוסעים ברכב
• יש לעצור בזהירות בצד הדרך, לצאת מהרכב ולהיכנס למבנה או למחסה קרוב.
• בשטח פתוח – יש לשכב ולהגן על הראש בידיים.

לאחר 15 דקות
• ניתן לצאת מהמיגון, אם לא ניתנה הנחייה אחרת.

חשוב להתרחק מחפצים לא מזוהים או מרקטה המונחת על הארץ. במקרה כזה יש להרחיק סקרנים ולהודיע למשטרה.

כן, ניתן לתת התרעה מוקדמת לפני נפילת הרקטה :
כדקה טרם זמן הנפילה המשוער, תשמע אזעקה - בהישמע האזעקה על האזרחים לפעול בהתאם להנחיות ההתנהגות.