חומרים מסוכנים

• פיקוד העורף מכוון את מרכזי החומ"ס בשגרה- לחירום ודורש לנקוט אמצעים ע"מ למנוע סכנה לאוכלוסיה בשעת חירום.
• פיקוד העורף מנהל מעקב יומיומי אחר הגורמים המחזיקים בחומרים מסוכנים, נותן הוראות והנחיות לעניין החזקתם, אחסנתם, מיגונם והטיפול בהם לצורך התגוננות אזרחית, ובתאום עם הרשויות הרלוונטיות.
• בתחילת מערכה מתבצע תהליך של הקטנת מלאים של חומרים מסוכנים  במפעלים. רובם המכריע של החומרים המסכנים את הציבור ירוקנו מן המפעלים.
• כמות החומר שתושאר במרבית המפעלים היא ברמת המינימום ההכרחי לתפקוד המפעל, ומרבית המפעלים ממוגנים.
• במפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים, קיימים צוותי חירום אינטגרטיביים המיועדים לטיפול באירוע חומ"ס מכל סיבה שהיא. לצוותים אלו אמצעים ונהלים לטיפול באירוע חומ"ס, אשר מתורגלים באופן שוטף עם כלל גורמי החירום במדינת ישראל.

הסבירות שאירוע חומ"ס אכן יתרחש – קיימת והיא יכולה להיות תוצאה של פגיעת רקטה במתקן/ מפעל שמאחסן או משתמש בחומרים מסוכנים.

הסתגרות בבית הינה הדרך הטובה ביותר להתמודדות בעת אירוע, כאשר החלונות והדלתות סגורים והמזגן והאוורור החיצוני כבויים, להקשיב להנחיות פקע"ר וכוחות החירום.

לאזרחים המתגוררים בסמוך למפעלי חומ"ס אין הנחיות מיוחדות. ישנן הנחיות למפעלים כיצד עליהם להיערך לנוכח המצב. פיקוד העורף הנחה את כלל המפעלים המחזיקים חומ"ס להוריד את המלאי למינימום.
במידה ויהיה אירוע – יינתנו הוראות בזמן אמת ע"י הגורמים המקצועיים ויימסרו הנחיות מתאימות בכלי התקשורת – לרבות הודות אפשרות של פינוי מרוכז.

ערכות המגן אינן רלוונטיות לאיום הנוכחי.

ניתן לצמצם את מימדי הפגיעה באופן משמעותי בתנאי שהציבור יפעל בהתאם להדרכה המוקדמת שיקבל- ציות להוראות בעת אירוע יציל חיים.

חומר המסכן חיי אדם ובריאותו או הגורם נזק לסביבה או לרכוש. חומרים מסוכנים נפוצים הם: גז כלור, אמוניה, גז הבישול הביתי ודלקים.

בחלק מהחומרים יש חומרים מזהים, אך בחלק אין. לדוגמא: גז כלור ואמוניה ניתן להריח.

באמוניה סף הריח גבוה מסף הסיכון ולכן העובדה שאדם מריח אמוניה אינה אומרת שהוא נמצא בסיכון ממשי, יחד עם זאת יש להישמע להנחיות פקע"ר וכוחות החירום.

החומרים המסוכנים יכולים לחדור לגוף דרך דרכי הנשימה, מגע בעור או בעיניים. הסכנות הן פגיעה בתפקוד איברים ומערכות חיוניות בגוף.

נשימה: שאיפת אדי חומ"ס.
• בליעה:  בליעה ישירה של חומ"ס או שאיפת אדים דרך הפה.
• ספיגת עור: "התיישבות" חומ"ס על גוף האדם, כתוצאה ממגע פיזי עם החומ"ס או כתוצאה מנשורת אבק/ אדים רווים בחומ"ס.
• מגע עיניים: חדירת חומ"ס לעיניים כתוצאה מנשורת אבק או מדים רווים בחומ"ס.

נשימה: בחילה, סחרחורות, קשיי נשימה, כאב בטן, כאב גרון, כאב ראש, חולשה ועוד.
• בליעה:  חולשה, כאב בטן, כאב גרון, הרעלה ועוד.
• ספיגת עור: אודם, צריבה, כוויות, כאב וכדומה.
• מגע עיניים: אודם, צריבה, עיוורון, כאב וכדומה.

בעת אירוע חומ"ס עלולות להתפשט שמועות רבות המתארות מציאות קשה מאוד אשר תגרום ללחץ ומצוקה בקרב הציבור ולכן:
• מומלץ להקשיב להנחיות פקע"ר, מ"י, גורמי החירום ולפעול בהתאם.
• להתעלם מכל מידע אחר המגיע ממקור שאינו מוסמך.

הנוהגים בכלי רכב הנוסעים באזור בו התרחש אירוע חומ"ס או חשוד ככזה, יסגרו פתחים ויכבו מזגן ואוורור ויתרחקו מהאזור.
• יש להאזין לאמצעי התקשורת אשר יפרטו הנחיות בדבר ההתנהגות הרצויה, כמו גם כיוון התפשטות ענן החומר- שהוא אזור הסכנה, ממנו יש להימנע.

משך הזמן הנדרש לטיפול באירוע חומ"ס הוא מספר שעות, יש להאזין באמצעי התקשורת להנחיות בדבר האפשרות שהאירוע הסתיים ולברר שאכן בטוח לצאת מהחדר המוגן ואף לעזוב את הבית.
• הודעות על ביטול ההסתגרות וחזרה לשגרה ימסרו על-ידי פיקוד העורך או מ"י.