עקרון הכיבוי בכל סוג של שריפה מבוסס על "סילוק" אחד מתוך שלושת גורמי האש או הפרדתם. קיימות שלוש שיטות כיבוי והן:
א. בידוד - מטרתה של שיטה זו היא לבודד את החלקים הבוערים מן החלקים הבלתי בוערים. שיטה זו מסלקת את גורם ה"חומר" – חומר דליק מתוך שלושת גורמי האש. שיטה זו מקטינה את היקף השריפה.
למשל: הזזה של עיתון בוער מוילון, סיגרת ברז גז בישול .
ב. השנקה - שיטה זו מטרתה להפסיק את אספקת החמצן לאזור הבעירה. עם הפסקת אספקת החמצן לאזור הבעירה, ייפסק תהליך השריפה בהדרגה. שיטה זו מסלקת את גורם ה"חמצן" משלושת גורמי האש.
למשל: שפיכת חול, שימוש במטף כיבוי אש.
ג. קירור – מטרתה של שיטה זו היא להוריד את רמת הטמפרטורה באזור הבעירה עד מתחת לנקודת ההתלקחות של אותו חומר.
שיטה זו מסלקת את גורם ה"חום" משלושת גורמי האש.
למשל: שפיכת מים.
ד. הפסקת התהליך הכימי של שרשרת הבעירה – באמצעות שימוש בגזים ובאבקות מיוחדים לשרפות כדוגמת גז הילון ואבקת כיבוי .
בחירה של שיטת הכיבוי מותנית בדרך כלל בסוג השריפה, בממדיה ובאמצעים העומדים לרשות הכבאים.
חשוב לזכור: כיבוי השריפה יבוצע רק במקרה ואנו בטוחים שנצליח להשתלט עליה .