אודות הפיקוד  צור קשר  משוב
English  Русский  عربي
לשירותך
חפש
חפש
איך אנהג במקרה של :
אני מחפש מידע על:
מידע כללי




עזרה ראשונה בפגיעות שריפה אופייניות

כוויה מוגדרת כפגיעה בעור או בריריות ע"י אחד מן הגורמים הבאים: חום יתר, קור יתר, חומרים כימיים וחשמל. כוויית חום עלולה להיווצר עקב חשיפה למקורות חום שונים: קרני שמש, נוזלים חמים, אדים חמים, מתכות חמות, להבות אש והבזק בעקבות פיצוץ. הערה: כוויה היא דבר מוכר לכל, כמעט אין אדם שלא נכווה, ובד"כ הייתה זו כוויה קלה יחסית.
במקרים רבים מאוד, שבהם הכוויה אינה עמוקה, הנכווה עצמו מסוגל לטפל בכוויה טיפול ראשוני וטיפול זה עשוי לבטל את כל נזקי הכוויה תוך זמן קצר, וללא כל צורך בטיפול נוסף. למעט מכך בנפגעים עם כוויות חמורות ועמוקות יטפלו רופאים.
א. איבוד נוזלים מוגבר- היא הפגיעה העיקרית המתעוררת בשעות הראשונות לאחר הפגיעה . (עליה ניתן להתגבר עם עירוי לווריד).
ב. איבוד חום ואנרגיה-  יש לפנות את הנפגע כשהוא מכוסה בסדין נקי, כדי למנוע ירידה תלולה בטמפרטורת הגוף.
ג. זיהום -   מסכן את חיי הנפגע בשלב מאוחר יותר, והוא הבעיה העיקרית בנפגעי כוויות לאחר שהתגברו על אובדן הנוזלים.
ד. תופעות כלליות במערכת העיכול.  כוויות נרחבות עלולות לגרום להתנפחות קיבתו של הנפגע ולנטייה להקיא. לכן, אסור לתת לנפגע הסובל מכוויות לאכול או לשתות, ולהקפיד על הימצאותו בתנוחה מתאימה על הצד, כדי למנוע אפשרות של שאיפת הקיא לריאותיו ולחנק.
ה. כוויות שאיפה. שאיפת אוויר לוהט ועשן אל דרכי האוויר גורמים לכוויות שאיפה.. אם הנפגע שהה בחלל סגור, שבו התרחשה בעירה או אם נתגלה מחוסר הכרה באזור שריפה, יש חשש שהוא סובל מפגיעה עקב שאיפת אוויר רעיל או עני בחמצן. הגורם העיקרי להרעלה הוא גז הפחמן החד-חמצני (CO), גז נוסף העלול לגרום הרעלת שאיפה, הוא ציאניד (CN), המשתחרר בעת בעירתם של חומרים רבים ובכלל זה חומרים פלסטיים.
ו. נזק ישיר מחום. נזק זה נגרם בדרך כלל לדרכי האוויר העליונות, מעל לפתח הגרון- הגלוטיס. הוא עלול להביא להתפתחות בצקת תוך יצירת חסימה מלאה או חלקית למעבר האוויר. התפתחות החסימה, המתבטאת בצרידות ובנשימה צרחנית ורועשת מחייבת פינוי דחוף של הנפגע לדרג טיפולי שבו מצוי רופא לצורך החדרה מהירה של צינור לקנה.
ניתן לסווג את  הכוויות לשלוש דרגות חומרה, בהתאם לעומק הנזק שנגרם לעור.
• כוויה בדרגה א- כוויה שחית.
זוהי הכוויה הקלה ביותר, שהנזק הנגרם בה לעור מוגבל לשכבה העליונה של האפידרמיס בלבד. כוויות אלה מכאיבות מאוד בתחילה אך הן חולפות בד"כ כעבור מספר ימים, תוך כדי התקלפות השכבה העליונה של העור.
• כוויה בדרגה ב - כוויה בעומק חלקי. 
זוהי כוויה בינונית שהנזק בה כולל את האפידרמיס וחלק מהדרמיס, אך לא את כולו. ניתן להבחין בקרעים בעור העליון של האזור ובשלפוחיות גדולות מלאות נוזל. השלפוחיות עשויות להופיע רק מספר שעות לאחר הפגיעה. אזור הכוויה נפוח ובצקתי ושטח הכוויה נראה לח ומזיע. הנפגע סובל מכאבים חזקים  ואזור הפגיעה רגיש מאוד, גם זרמי אוויר המופנים אליו יגרמו לנפגע כאב עז.
• כוויה בדרגה ג -כוויה לכל עומק העור.
בכוויה זו נגרם הרס מלא של העור לכל עוביו, כלומר: האפידרמיס והדרמיס נהרסים לחלוטין. לעיתים חורג הנזק מתחום זה ומגיע אף לרקמות התת עוריות- השומן, השרירים והעצמות. עומק הנזק לא תלוי רק בטמפרטורה של גורם הכוויה אלא גם במשך המגע שלו עם העור. העור המת המורכב מחלבונים קרושים יוצר שכבה קשה ולא גמישה, הקרויה גלד.הגלד קשה למגע, יבש ואינו רגיש לכאב, עקב ההרס שנגרם לקצות העצבים שהזינו את העור.

1. כבו את האש

  • יש לכבות מייד את האש שאחזה בבגדיו ובשערותיו של הנפגע, ולהסיר ממנו כל קטע מעלה עשן.
  • חשוב לבצע כיבוי מיידי ויסודי של בגדי הנפגע.
  • אין לאפשר לו לרוץ, משום שכך עלולה האש להתלבות ואין לאפשר לו לעמוד מכיוון שאז היא עלולה לאחוז בשערותיו, ועשן לוהט יחדור לריאותיו.
  • נפגע כזה יש להשכיב על הארץ ולהורות לו להתגלגל או לגלגלו, כדי "לחנוק" את האש.
  • לאחר שהאש כבתה יש להסיר את שרידי בגדיו העלולים להוות מקור חום מתמשך. בגדים שנדבקו לעור אסור להסיר בכוח.
  • כאשר חלקי לבוש ספוגים בחומר דליק ובוערים יש לכבותם ע"י עטיפת הגוף בשמיכה או בסדין, ולא ע"י התזת מים.

 

ב. קררו את מקום הכוויה!

הדרך הפשוטה, המהירה והיעילה ביותר היא לשטוף את המקום שנכווה בזרם מים קרים מהברז ואם הכוויה בשטח גדול יותר- אז במקלחת. המשיכו להשרות או לשטוף עד שתחושת הכאב במקום הכוויה תפחת. אם העור לא נפגע, תוכלו לקרר את המקום בקרח- אבל אסור להניח את הקרח באופן ישיר על העור, כי הוא עלול לגרום לנזק נוסף (כוויית קור). צריך להניח על העור פיסת בד נקייה ואת הקרח עליה. הקרח גם מקל על הכאב במקום הכוויה.
אם הכוויה רצינית יותר: עמוקה או משתרעת על פני שטח גדול היא לא תיעלם כתוצאה מקירור במים או בקרח. במקרה כזה, הזעיקו צוות רפואי או אמבולנס, בו זמנית המשך בקירור.

 

ג. שמרו על שלמות העור!

  • אל תפוצצו שלפוחיות שהתהוו במקום הכוויה, השלפוחיות הן "התחבושות" הטבעיות היעילות ביותר לכוויות. ע"י פיצוצן נוצרת סכנת זיהום חמורה.
  • אל תתלשו חלקי לבוש שנדבקו לעור בכוח, כדי לא לגרום נזק נוסף לעור.
  • הרחיקו לבוש שלא נדבק לעור, כדי להקל על קירור מקום הכוויה.

חשוב ביותר- כל מה המידע המופיע כאן, נוגע לכוויה לא עמוקה ועל פני שטח קטן יחסית בגוף. אם מדובר בכוויה עמוקה מאוד, בה העור מפוחם, חרוך או נוקשה ודומה לשעווה (גלד)- אין להרטיב את הכוויה במים.

 

הנחיות נוספות:

  • אין למרוח במקום הכוויה בשום חומר (שמן, מרגרינה, משחת שיזוף, משחת שיניים וכו')  לא יועיל בכלום, זה יכול רק להזיק.
  • יש לחבוש כוויות בחבישה נקייה או בפיסת בד נקייה ולהעביר את הנפגע לבית חולים בהקדם.

 

כוויות באזורים רגישים

כוויות על כפות הידיים ועל כפות הרגליים, על איבר המין או על המפרקים, ברכיים, מרפקים ובית שחי נחשבות חמורות יותר לא משום הסכנה שהן יוצרות לחיי הנפגע אלא בשל דרגת הנכות העלולה להתלוות אליהן. לפיכך יש לפנות נפגעים אלה בדחיפות גבוהה, מיד לאחר פינוי הנפגעים שנשקפת סכנה לחייהם.