(תיקון: תשכ"ט)

 20ז. סמכות לחייב באימוני עובדים של מפעלים (תיקון: תשכ"ט,
 תשל"ח)
 (א) שר הבטחון רשאי בתקנות -
 (1) לחייב בעלי-מפעלים להחזיק ולהתקין ציוד לצרכי ההתגוננות האזרחית ולאמן ולצייד את עובדיהם לצרכים כאמור, ובמספר מפעלים שבמבנה אחד - גם להועיד את הציוד והאימונים לשרת את כלל המפעלים האלה או חלק מהם ואת עובדיהם, הכל בהתחשב במספר העובדים ובסוגי המפעלים;
 (2) להסמיך רשות לקבוע, בהוראה כללית, מסוייגת או למפעל מסויים, את פרטי הציוד וסוגיו שיחול עליהם חיוב לפי פיסקה (1), (להלן - הרשות הקובעת);
 (3) לחייב עובדים של מפעלים שבעליהם חייבים לאמנם לפי פיסקה (1), לקיים, לענין האימונים, את הוראותיו של מפקד הגא מחוזי ובכפוף להוראות אלה - את הוראות בעלי המפעלים;
 (4) לחייב עובדים שסיימו אימונים לפי סעיף זה להדריך עובדים אחרים של מפעלם ושל מפעלים אחרים שבאותו מבנה;
 (5) בציוד או באימונים שנועדו לפי פיסקה (1) לשרת מספר מפעלים שבאותו מבנה - לקבוע את חובת ההשתתפות של כל אחד מבעלי המפעלים  בהוצאות הציוד והאימונים, לרבות ההדרכה, את מידת ההשתתפות בהוצאות אלה, ואת זכויות הקנין של אותם בעלי המפעלים בציוד כאמור, הכל בכפוף לאמור בסעיף 20ח;
 (6) לענין תקנות לפי סעיף זה, כולן או מקצתן, לקבוע מה הוא מפעל ואת מי יש לראות כבעל מפעל וכעובד במפעל;
 (7) בהסכמת שר המשפטים, לקבוע דרכים לבירור חילוקי-דעות בדבר שיעור ההשתתפות בהוצאות וזכויות הקנין בציוד כאמור בפיסקה (5), כדרך חלופה לבירור בבית-המשפט, וכן דרכים להוצאה לפועל של החלטות שניתנו באותו בירור.

 (ב) שר הבטחון רשאי להורות בצו שהרשות הקובעת תחזיק ותתקין, במקום בעל מפעל, כל ציוד שבעל המפעל חייב להחזיקו ולהתקינו על פי האמור בסעיף קטן (א).

 20ח. הוצאות פעולות המשרתות יותר ממפעל אחד (תיקון: תשכ"ט,
 תשל"ח) הוטל לפי סעיף 20ז(1) על בעל מפעל חיוב בדבר החזקת ציוד או התקנתו ובדבר אימוני עובדים על מנת שישרתו גם מפעלים אחרים שבאותו מבנה, יחולו הוראות אלה:
 (1) באין הסכם בין כל בעלי המפעלים הנוגעים בדבר על שיעור ההוצאות של קיום החיוב, על חלקו של כל אחד מהם בהוצאות אלה ועל מועד תשלומו, רשאי בעל המפעל שהוטל עליו החיוב להודיע בכתב על העדר הסכם לרשות הקובעת במועד שנקבע בתקנות או על פיהן, ומשעשה כן רשאי הוא שלא לקיים את החיוב במידה שלא שולם לו חלקם של יתר בעלי המפעלים בהוצאות המשוערות של קיום החיוב כפי שאישרה אותן הרשות הקובעת;
 (2) נמסרה לרשות הקובעת הודעת בעל מפעל לפי סעיף זה, רשאית היא למנות אדם, לרבות אותו בעל מפעל עצמו (להלן - גובה), לגבות את חלקם של יתר בעלי המפעלים הנוגעים בדבר בהוצאות המשוערות כפי שאושרו לפי סעיף זה, ולתת לגובה הוראות לגביה ולמסירת הפדיון לידי בעל המפעל שעליו הוטל החיוב;
 (3) היתה הרשות הקובעת סבורה כי גביית חלקיהם של בעלי המפעלים החייבים  להשתתף בהוצאות המשוערות כאמור כרוכה בטרחה רבה, רשאית היא לקבוע כי הגובה זכאי לשכר-גביה, בשיעור שתקבע, ודין השכר, לענין גבייתו, כדין ההוצאות;
 (4) אישרה הרשות הקובעת בתעודה את הסכום הניתן לגביה מבעל

 מפעל פלוני לפי סעיף זה, יחולו על גביית הסכום שאושר כאמור הוראות פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.

 20ט. דין האימונים כדין עבודה (תיקון: תשכ"ט)
 דין האימונים של עובד לפי פרק זה, לרבות הדרכה, לכל דבר כדין עבודה במפעל שבו הוא עובד.

 20י. ציוד במפעלים שאינם במבנה אחד (תיקון: תשל"ח)
 שר הבטחון רשאי בצו להורות שציוד או סוגי ציוד שנועדו לדעתו לצרכי ההתגוננות האזרחית של כמה מפעלים שאינם במבנה אחד יירכשו, יותקנו, יופעלו או יוחזקו, כפי שיפרט בצו ובמועד שיקבע בו, בידי אחד מבעלי המפעלים או בידי הרשות הקובעת; הוטל ביצועו של הצו על בעל מפעל, יחול סעיף 20ח.

 20יא. הוצאות הרשות הקובעת (תיקון: תשל"ח)
 ביצעה הרשות הקובעת צו לפי סעיף 20ז(ב) או 20י, רשאית היא לגבות את הוצאות הביצוע מבעל המפעל הנוגע בדבר, ואם היו נוגעים בדבר כמה מפעלים - מכל אחד מבעליהם חלק מההוצאות שיחסו לסך כל ההוצאות כיחס מספר העובדים המועסקים במפעלו בשעת מתן הצו למספר כל העובדים המועסקים אותה שעה בכל המפעלים הנוגעים בדבר; על גביית ההוצאות תחול פקודת המסים (גביה).

 20יב. דין המדינה כמעביד (תיקון: תשכ"ט)
 תקנות לפי פרק זה יחייבו גם את המדינה כמעביד.

 (תיקון: תשכ"ט, תשנ"א)

 22א. הכרזה על חמרים מסוכנים (תיקון: תשכ"ט, תשנ"א)
 ראה שר הבטחון כי יש בפיזורו של חומר מסויים כדי לסכן חיי אדם או בריאותו או לגרום נזק לרכוש, רשאי הוא, בצו, להכריז על אותו חומר כעל חומר מסוכן לענין חוק זה.

 22ב. פיקוח על החזקה (תיקון: תשכ"ט, תשנ"א)
 (א) שר הבטחון רשאי, בתקנות, לקבוע הוראות בדבר -
 (1) הטלת חובה על המחזיקים חמרים מסוכנים למסור עליהם את הפרטים שיקבע, לרבות פרטים על אריזתם של החמרים המסוכנים, על המבנה שבו הם מוחזקים ועל הסביבה שבה מצוי המבנה, וכן בדבר התנאים  והסייגים  למסירת  הפרטים,  הדרכים והמועדים למסירתם והרשות שלה יימסרו;

 (2) הסמכת רשות לצוות על מי שמסר פרטים על חומר מסוכן לפי פיסקה (1) או החייב במסירתם על פיה לנקוט באמצעים שיפורטו בצו של הרשות ושיש בהם, לדעת הרשות, כדי למנוע בתקופת-קרבות סכנה לחיי אדם או לבריאותו או פגיעה ברכוש אגב החזקתו בחומר המסוכן, לרבות העברתו למבנה מסוג אחר או למקום, אחר, וכן בדבר אצילת סמכותה האמורה של הרשות;
 (3) הסמכת רשות לבצע צו לפי פיסקה (2) בשעת התקפה או בשעה שעומדת בתקפה, במקום הימצאם של החמרים המסוכנים, הכרזה על מצב הכן בהתגוננות האזרחית לפי חוק זה, בין שהצו ניתן לפני ההכרזה או תחילת ההתקפה ובין שניתן לאחר מכן, וזאת במקומו של מי שניתן לו הצו ועל חשבונו, בדבר התנאים, הסייגים והדרכים לביצוע צו כאמור על ידי הרשות, לרבות מכירת החומר המסוכן והשמדתו וסגירת המפעל וכן בדבר אצילת סמכותה האמורה של הרשות;
 (4) הגבלות או איסורים על העברת חמרים מסוכנים, בסייגים שיקבע, ממקום למקום, בשעת התקפה או בשעה שעומדת בתקפה במקום הימצאם של החמרים, בכל שלב משלבי ההעברה - הכרזה על מצב הכן בהתגוננות אזרחית לפי חוק זה.

 (5) דרכי ההחסנה של חמרים מסוכנים.

 (ב) תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מהוראות שבחיקוק אחר.

 22ג. סמכות בית המשפט בדבר אכיפת צו (תיקון: תשכ"ט, תשנ"א)
 מי שניתן לו צו לפי סעיף 22ב(א) (2) ולא ביצעו, כולו או מקצתו, במועד שנקבע בצו, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שהוא מוסמך להטיל לפי חוק זה על אי-קיום הצו, לצוות על ביצועו של הצו במקומו של הנשפט ועל חשבונו, או על מכירתו של החומר המסוכן, וכן, אם הנשפט הוא גם בעל-מפעל המשתמש בחומר המסוכן לייצור, לשיווק או למטרה כיוצאת באלה - על סגירתו של המפעל או של כל חלק ממנו עד לביצועו של הצו או עד למכירת החומר, הכל בתנאים שימצא לנכון להטיל; סמכות זו אינה גורעת מסמכות לפי סעיף 22ב(א)(3).

 22ד. דין מכירות (תיקון: תשכ"ט, תשנ"א)
 על מכירת חמרים מסוכנים לפי פרק זה יחול סעיף 21א(5), בשינויים המחוייבים.

 22ד1. שמירת דינים (תיקון: תשנ"א)
 סמכויות לפי פרק זה אינן גורעות מהוראות כל דין שעניינן רישוי ופיקוח על חמרים מסוכנים.