היסטוריית התרעות לפי ישוב

  • יממה אחרונה
  • שבוע אחרון
  • חודש אחרון

התרעות 32

< חזרה

למה חשוב להיערך למצבי חירום?

כאשר מתכוננים מראש למצבי חירום, מצליחים לפעול בצורה נכונה בזמן אמת ולהציל את עצמנו ואת מי שבקרבתנו. אילו מצבי חירום מאיימים עלינו וכיצד ניתן להיערך מראש?

סכנות ומצבי חירום כמו ירי טילים או רעידות אדמה עלולים לפקוד אותנו ללא התראה מוקדמת. ידוע שאנשים שהתכוננו וידעו כיצד להתמודד עם מצבי החירום השונים, הצליחו לפעול בצורה נכונה והצילו את עצמם, את בני משפחתם ואת מי שהיה בקרבתם. לכן הזמן הטוב ביותר להתכונן הוא כבר היום, בשגרה.

פעולות ההכנה הן מעטות ופשוטות והן מצילות חיים. פיקוד העורף מדריך את הציבור במדינת ישראל, באופן שוטף ורציף באמצעים שונים, כיצד עליו להיערך למצבי החירום השונים.


מצבי חירום המוניים

קיימים מצבי חירום שמאיימים על ציבור רחב שעלול להיפגע מהם, כמו ירי רקטות וטילים או אסונות טבע דוגמת רעידת אדמה.

לאופן שבו נפעל ברגעים הראשונים להתרחשות מצבים כאלה, יש השפעה מכרעת על הסיכויים שלנו להציל את עצמנו ואת בני משפחתנו. בנוסף, כוחות הביטחון, גורמי החירום ושירותי ההצלה עלולים להתקשות להגיע במהירות לכל מקום שנפגע, וייתכן אף שנידרש להתמודד לבד עם המצב שנוצר לפרק זמן ממושך. משום כך חשוב להיערך מראש כדי שנדע בשעת אירוע כיצד לנהוג ויהיו בידנו את המידע והכלים להגן על עצמנו ויקירינו. 


מצבי חירום שכיחים

יש מצבי חירום שכיחים יותר ומצומצמים יותר בהיקפם, אם כי לעיתים חמורים בתוצאותיהם בגוף ובנפש. כך למשל תאונות דרכים, קצר חשמלי שגרם לשריפה, תאונות עבודה ועוד.

גם במצבים כאלה יש חשיבות מכרעת ליכולתו של הפרט להציל את עצמו ואת סביבתו, באמצעות פעולות מידיות.


האיומים על מדינת ישראל

מאז הקמתה חשופה מדינת ישראל לקשת רחבה של איומים מצד מדינות אויב וארגוני טרור, שמטרתם לפגוע בייעדיה האסטרטגיים. העורף הפך לחזית עיקרית נוספת, וזאת בשל התמקדות האויב בניסיון לפגוע באוכלוסייה האזרחית בדרכים שונות, למשל באמצעות ירי תלול מסלול. האיום כפי שהתוודענו אליו עד היום, מתבסס על תפיסת האויב לפיה נשק תלול מסלול ישוגר לאורך זמן לריכוזי האוכלוסייה בעורף מדינת ישראל. זאת במטרה להתיש אותה, באופן שימנע השגת ניצחון ברור ומהיר של מדינת ישראל על האויב.

מאז מלחמת לבנון השנייה (2006) מתחולל שינוי מהיר ומתמיד באופי האיום על מדינת ישראל, הן בזירה הצפונית והן בגזרות אחרות. האויב שואף להשיג ניצחון באמצעות שילוב של פגיעות תפקודיות קשות בצה"ל ובעורף בשילוב עם מינוף השפעה תודעתית שתשפיע על חוסנה של החברה הישראלית, דבר המעמיד בפנינו אתגר חדש.

בנוסף, מיקומה של מדינת ישראל על השבר הסורי-אפריקאי והעובדה כי בישראל התרחשו בעבר רעידות אדמה חזקות, מעמידים את ישראל גם באיום של רעידת אדמה, שעלולה להתרחש במועד שאינו ידוע ועלולה לגרום לנזקים חמורים לנפש ולרכוש.


החשיבות של תכנון והיערכות מראש

רובנו נוטים להמעיט בהערכת ההסתברות של איום פוטנציאלי או בחומרת השלכותיו האפשריות. בהתרחש מצב חירום אנו חשים באופן טבעי לחץ בלבול וחרדה, ונוטים להגיב באופן אינסטינקטיבי, ללא חשיבה רציונלית. במצב כזה, אין טעם להתחיל לחפש תשובות חדשות. הכנה מוקדמת למצבי החירום האפשריים מאפשרת מעבר טוב יותר משגרה לחירום ומשפרת את התפקוד והתגובות לאירועים לא צפויים.

הזמן ללימוד, להכשרה ולביצוע ההכנות הוא בעת רגיעה, באמצעות הליך מסודר ומתמיד של הכנות והוראות פעולה מעשיות. המטרה היא להגיע לכך שבעת התרחשות מצב חירום, נבצע את הפעולות הנדרשות באופן אוטומטי, באופן שמושפע מידע וניסיון קודמים.

ניקח כדוגמה מקרה של חבישת מסכות חמצן בנחיתת חירום - האינסטינקט מורה לנו לחבוש קודם את המסכה לילדינו, אבל בפועל, אם נרצה להציל את שנינו, חובה עלינו לחבוש ראשית את המסכה שלנו ורק אז לסייע לילדינו.

גם במצבי חירום נוספים, יש חשיבות מכרעת להיערכות מראש. כך למשל:


ירי טילים ורקטות

קיימות דוגמאות רבות מהשנים האחרונות, במסגרתן פרטים ומשפחות, שידעו כיצד לנהוג בעת התרעה על ירי רקטות, נקטו בפעילות מיידיות והצילו את חייהן. כך באוקטובר 2018, תושבת באר שבע שהתה עם שלושת ילדיה בממ"ד בזמן שביתם ספג פגיעה ישירה של רקטה ששוגרה מרצועת עזה, ובכך חייה וחיי ילדיה ניצלו. במקרה אחר, במרץ 2019, פגע טיל שנורה מעזה בבית במושב משמרת. בני המשפחה שהספיקו להכנס לממ"ד - יצאו ללא פגע. בת משפחה נוספת, שלא הספיקה להגיע לממ"ד, נפצעה באורח בינוני. 


רעידת אדמה

במקרה של התרחשות רעידת אדמה, פוטנציאל ההרוגים והנפגעים גבוה מאוד, התנהגות נכונה שלנו בעת הרעש היא זו שתקבע את התוצאה ואת כמות הלכודים מתחת להריסות. התנהגות זו כוללת מעבר למקום בטוח בסדר העדיפויות הבא: יציאה לשטח פתוח, כניסה לממ"ד או לחדר המדרגות, ובהיעדר האפשרויות הללו - לתפוס מחסה מתחת לשולחן כבד או בפינת החדר.


שלבי ההיערכות לשעת חירום

היערכות לשעת חירום כוללת את התחומים המרכזיים הבאים:

• הכרת ההנחיות להתנהגות נכונה בעת קבלת התרעה - למדריך להנחיות התנהגות בעת קבלת התרעה, להתנהגות נכונה ברעידת אדמה, להתנהגות נכונה באירוע חומ"ס.

• הכנת הבית - כולל בחירת והכנת המרחב המוגן, פינוי נתיבי מילוט וטיפול בחפצים שעלולים לסכן אותנו בנתיב ההליכה. למדריך להכנת הבית לשעת חירום.

• הכנת המשפחה - כאשר הפעולה הראשונית לאחר התרחשות מצב חירום, מאורגנת ומוסדרת בין מספר אנשים, הדבר משפר את יכולת ההתמודדות ומעלה את הסיכוי להינצל. למדריך להכנת המשפחה לחירום.

שאלות ותשובות

מצבי חירום עלולים לפקוד אותנו ללא זמן להכנה מוקדמת (לדוגמא: רעידת אדמה) ולכן הזמן הטוב ביותר להתכונן הוא כבר היום, בשגרה. הכנת אוכלוסייה למצבי חירום, כבר בימי שגרה, היא הדרך הנכונה והיעילה ביותר להתמודדות טובה יותר במצבי חירום. ממחקרים רבים שנערכו בארץ ובעולם למדנו כי הכנה של הציבור להתנהגות נכונה במצבי חירום משפרת את ההתמודדות. מעבר לכך, מחקרים מראים כי מידע מפחית חרדה. פיקוד העורף מקיים באופן שוטף פעילויות הדרכה והנחייה של הציבור להערכות למצבי חירום שונים.
סכנות ומצבי חירום עלולים להתרחש ללא זמן להכנה מוקדמת. ניסיון העבר מוכיח כי אנשים שהתכוננו וידעו כיצד להתמודד עם מצבי חירום, הצליחו לפעול בצורה נכונה והצילו את עצמם ואת בני משפחתם. פעולות פשוטות היום - יצילו אותך ואת משפחתך בשעת חירום.
פיקוד העורף אמון על תחומי ההתגוננות האזרחית בשגרה ובחירום. בימי שגרה פועל פיקוד העורף על מנת להדריך את האוכלוסייה כיצד לנהוג במצבי חירום, מדריך ומנחה את הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וגופי התשתית לביצוע תפקידם בחירום בתחומי ההתגוננות האזרחית. בשעת חירום, מפעיל פיקוד העורף את מערך החילוץ וההצלה, מספק התרעה לתושבים בפני איום, מנחה את האוכלוסייה כיצד עליה לפעול, מנחה את הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה בביצוע תפקידם בחירום בתחומי ההתגוננות האזרחית. יחד עם הערכות גורמי הביטחון, למתן מענה לאירועים השונים, רק האזרח יכול להכין את עצמו ואת משפחתו למצבי החירום.