היסטוריית התרעות לפי ישוב

  • יממה אחרונה
  • שבוע אחרון
  • חודש אחרון

התרעות 32

< חזרה

מי אחראי לתחזוקת המקלט?

איזה סוגי מקלטים קיימים, מי אחראי לתחזק אותם ולשמור עליהם במצב שמאפשר להשתמש בהם לייעודם המקורי, ולמי אפשר לפנות אם נעשה בהם שימוש בניגוד לחוק?

מנחה לאחזקת מקלטים ושימוש דו תכליתי במקלטים ציבוריים


מקלטים ציבוריים

החובה לתחזק מקלט ציבורי ולשמור עליו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה מפני התקפה, מוטלת על פי תקנות ההתגוננות האזרחית על הרשות המקומית. על פיקוד העורף מוטל לפקח על הרשות ולוודא שהיא עומדת בתקנות ובדרישות המוגדרות המוצבות על ידי החוק.

תקנה 3 ג' לתקנות ההתגוננות האזרחית (השתתפות רשויות מקומיות) תשט"ז- 1955 קובעת כי: "היה בתחום רשות מקומית מקלט ציבורי או מחסה ציבורי או היו מותקנים במקרקעין שבו כל מתקן או ציוד המשמשים או שנועדו לשמש לצורך התגוננות אזרחית, יחולו לגביהם על הרשות המקומית החובות המנויות בתקנה 3 א' ".

תקנה 3 א' קובעת: היה ברשות מקומית מתקן המשמש או נועד לשמש לצורך התגוננות אזרחית, חייבת הרשות המקומית לשמור על שלמות הציוד או המתקן ולהחזיקם במצב תקין ובאופן שיש בו כדי למנוע נזק לאדם או לרכוש וכן לתקן על חשבונם כל קלקול או נזק בציוד או במתקן.


מקלט בבית משותף

מקלט בבית מגורים הינו רכושם של הדיירים והם אלו המופקדים על הטיפול בו. לפיכך האחריות לאחזקת מקלטים בבניינים משותפים ולשמור עליהם במצב המאפשר את השימוש בהם בכל עת, חלה על הדיירים או על ועד הבית. אכיפת אחריות זו ובקרתה מוטלת על הרשויות המקומיות.

במקרה של שימוש במקלט ללא רשות הדיירים רשאי ועד הבית לפנות לרשות המקומית אשר לה הסמכות על פי חוק לטפל במקרים מסוג זה. על פי חוק הג"א, רשאית הרשות לפנות את תכולת המקלט וזאת לאחר מתן הודעה בכתב 15 יום לפני הפינוי לגורם המשתלט.

מקלטים במוסדות חינוך

המקלטים והמרחבים המוגנים במוסדות חינוך מיועדים לתת מענה מיגוני לתלמידים ולצוות המוסד. חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א-1951, קובע כי בכל מבנה פרטי או ציבורי יהיה מקלט. האחריות לבניית מוסדות חינוך, ובכלל זה בניית מקלט או מרחב מוגן, מתחלקת בין משרד החינוך, האחראי לאישור תכניות הבנייה ולתקצובן, לבין הרשות המקומית, האחראית לביצוע הבנייה בפועל.

האחריות לאחזקתם השוטפת של המקלטים והמרחבים המוגנים במוסדות החינוך היא של הבעלים - הרשויות המקומיות או בעלים אחרים של המבנה. חוק ההתגוננות האזרחית מקנה ל"רשות מוסמכת", היא פיקוד העורף (ובעבר הג״א - הגנה אזרחית), את הסמכות "להורות לכל רשות מקומית שבתחום פעולתה של הרשות המוסמכת להתקין מקלטים ציבוריים במספר, במקום ובזמן שייקבעו על-ידי הרשות המוסמכת ולהחזיקם במצב המאפשר את השימוש בהם בכל עת שיהיה צורך בכך".


שימוש דו-תכליתי במקלט

המקלט הדו-תכליתי הוא מקלט שמעבר לתכליתו המקורית - מיגון לאוכלוסייה בחירום, משמש בשגרה את אותו ציבור לשימושים שוטפים כמו מרכז קהילתי, בית כנסת ועוד. פיקוד העורף מעודד שימוש דו-תכליתי במקלטים, במטרה לשפר את תחזוקת המקלט. על מנת לאפשר שימוש תכליתי במקלט ציבורי נדרש אישור הרשות המקומית.

במקלט משותף, נדרשת החלטה חוקית של הוועד המשותף בבניין ואישור הרשות המקומית. בשימוש דו-תכליתי, הציוד הקבוע והרהיטים לא יתפסו יותר מ-20% משטח המקלט ויפונו תוך 4 שעות ממתן הנחיה על-ידי פיקוד העורף או הרשות המקומית. בנוסף חל איסור לאחסן חומרים דליקים, רעילים או נפיצים, חלה חובה להתקין תאורת חירום וציוד חירום, וחל איסור לפגוע במקלט או במרכיבי המיגון שבו (קירות, דלת, חלון וכדומה) לצורך התאמתו לשימוש דו-תכליתי. לכל פנייה בעניין יש ליצור קשר עם הרשות המקומית בטלפון 106.


הפן הפלילי

אי החזקה תקינה של מקלט, ציבורי או פרטי, מהווה עבירה על סעיף 24 (ב) לחוק ההתגוננות האזרחית. עבירות הכרוכות בתחזוקת מקלטים נדונות בבית המשפט לעניינים מקומיים, וכתבי אישום מוגשים על ידי פרקליטות המדינה או על ידי תובע עירוני. כדי לפעול במישור הפלילי יש לפנות לרשות המקומית ובמקרים המתאימים גם למשטרה.

בתוך כך:

• עבירה על סעיף 14 (ו') לחוק ההתגוננות - המחייב ביצוע שינויים ותיקונים במקלט פרטי, כדי לאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה, בהוראת השימוש המקומית, נקבעה כעבירת קנס בצו ההתגוננות האזרחית (עבירות קנס), התשל"ו- 1976.

• העבירה על שימוש במקלט למטרה שונה מאשר לחסות בו, ללא רישיון מהרשות המוסמכת לשימוש החריג ובניגוד לסעיף 15 (א') לחוק ההתגוננות האזרחית - נקבעה כעבירת קנס בצו ההתגוננות האזרחית .

• אם ברשות מקומית אומץ "חוק עזר לדוגמא לעיריות (החזקת מקלטים), התשל"ו - 1975", אי החזקה תקינה של מקלט מהווה עבירה גם לפי חוק העזר העירוני.

כתב אישום בגין עבירה זו יכול להיות מוגש מטעם היועץ המשפטי לממשלה או נציגו. כתב אישום בגין עבירה על חוק העזר העירוני, או בגין עבירה על הפרק השלישי לחוק ההתגוננות האזרחית (הדן במקלטים), יוגש בידי תובע מטעם העירייה.

בנוסף, ראש הרשות המקומית מוסמך להורות על הגשת כתב אישום בעבירות על חוק ההתגוננות האזרחית, לפי סעיף 225 (ב') לחוק סדר דין פלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982.

הסמכות לדון בעבירות הללו נתונה בידי בית המשפט לעניינים מקומיים בהתאם לסעיף 55 לחוק בתי משפט, התשמ"ד- 1984.

למדריך מרחבים מוגנים תקניים בחוק

שאלות ותשובות

מאז שנת 1991 נבנים כל המבנים החדשים והמבנים שעוברים שיפוץ עם ממ"דים – מרחבים מוגנים דירתיים, או ממ"קים – מרחבים מוגנים קומתיים.
ניתן לאחסן ציוד בנפח של עד 20% משטח המקלט, בתנאי שהציוד לא קבוע וניתן לפנותו עד 4 שעות. אסור לאחסן במקלט חומרים דליקים, מסוכנים ורעילים.
פיקוד העורף מעודד שימוש דו תכליתי במקלטים, במטרה לשפר את תחזוקת המקלט. על מנת לאפשר שימוש תכליתי במקלט ציבורי, נדרש אישור הרשות המקומית. במקלט משותף, נדרשת החלטה חוקית של הוועד המשותף בבניין ברוב קולות על פי התקנון המשותף, בהתאם לחוק מקרקעין, וכן אישור הרשות המקומית.בשימוש דו-תכליתי, הציוד הקבוע והרהיטים לא יתפסו יותר מ-20% משטח המקלט ויפונו תוך 4 שעות ממתן הנחיה על-ידי פיקוד העורף או הרשות המקומית. חל איסור לאחסן במקלט חומרים דליקים, רעילים או נפיצים. חובה להתקין תאורת חירום וציוד חירום ע"פ תקנת פיקוד העורף. חל איסור לפגוע במקלט או במרכיבי המיגון שבו (קירות, דלת, חלון וכדומה) לצורך התאמתו לשימוש דו-תכליתי.
האחריות לאחזקת המקלט המשותף היא של דיירי הבניין בכלל ושל ועד הבית בפרט - אליו יש לפנות בשעת הצורך.הזנחה של המקלט היא עבירה פלילית על חוק הג"א. לועד הבית יש עילה לנקוט בהליכים משפטיים נגד דייר המסרב להשתתף בהוצאות הכרוכות בשיקום או שיפוץ המקלט המשותף.
מקלט בבניין מגורים הוא רכושם של הדיירים והם אלו המופקדים על הטיפול בו. במקרה של שימוש במקלט כמחסן או הזנחה של המקלט על ידי ועד הבית, ניתן לפנות לרשות המקומית, שמחזיקה בסמכות על-פי חוק לדרוש את פינוי תכולת המקלט ואחזקתו.
סעיף 14א' לחוק הג"א מטיל את האחריות לטיפול במקלטים הציבוריים על הרשות המקומית.
הרשות המקומית היא הסמכות הבלעדית לאחזקת המקלטים הציבוריים וזו אחריותה לתחזק אותם לקראת החירום, כפי שמשרתת את תושביה בתחומי החינוך, הרווחה והתברואה.
הרשות המקומית תפתח את המקלטים בהתאם להנחיית פיקוד העורף בשעת חירום בלבד. בזמן שגרה, רוב המקלטים הציבוריים יישארו נעולים על מנת לשמור על תקינותם וכשירותם, מלבד מקלטים שאושרו לשימוש דו-תכליתי ומשמשים למטרות שונות בשגרה, דוגמת בתי כנסת ומועדון נוער.
מקלט בבית מגורים הינו רכושם של הדיירים והם אלו המופקדים על הטיפול בו, באמצעות ועד הבית. במקרה של שימוש במקלט ללא רשות הדיירים רשאי ועד הבית לפנות לרשות המקומית אשר לה הסמכות על פי חוק לטפל במקרים מסוג זה. על-פי חוק הג"א, רשאית הרשות לפנות את תכולת המקלט וזאת לאחר מתן הודעה בכתב 15 יום לפני הפינוי לגורם המשתלט.
מקלטים ציבוריים מחוייבים בבנייה משנת 1972 ומרחבים מוגנים מוסדיים מחויבים בבנייה רק משנת 1994 במוסדות חינוך ועל כן ייתכן כי מוסדות חינוך שנבנו לפני כן יהיה ללא מרחבים מוגנים תקניים. עם זאת, כל תוספת בבית ספר או הרחבתו תיהיה בצירוף מרחב מוגן תיקני.
קב"ט מוסדות חינוך - באחריות הרשות המקומית.
ניתן לרצף את רצפת המקלט בהתאם לחומרים המותרים בתקן ישראלי 507.
על מנת להרוס מקלט קיים, יש נוהל מסודר בו נדרש להחתים את הרשות ופיקוד העורף ולתת מענה כתחליף למקלט במקום אחר.