היסטוריית התרעות לפי ישוב

  • יממה אחרונה
  • שבוע אחרון
  • חודש אחרון

התרעות 32

< חזרה

כך ניערך לרעידת אדמה

חיזוק מבנים, קיבוע חפצים כבדים בבית ותרגול הנחיות התנהגות, מפחיתים משמעותית את הנזקים והסיכונים הנשקפים לנו מרעידת אדמה. כך נעשה זאת

רעידת אדמה היא תופעת טבע שכיחה בכדור הארץ, שעלולה לגרום לנזקים חמורים ביותר לנפש ולרכוש. גם את ארץ ישראל פקדו רעידות אדמה הרסניות פעמים רבות. בכל מקום שבו התרחשו רעידות אדמה בעבר, צפויות להתרחש רעידות אדמה גם בעתיד. לכן צפויה להתרחש בישראל רעידת אדמה נוספת, אולם לא ידוע מתי ולכן עלינו להיערך לכך מראש.


החשיבות של היערכות מראש

תוצאותיה של רעידת אדמה תלויות בגורמים שאינם בשליטתנו, כמו מקום התרחשותה, עוצמתה ומאפייני האזור שנפגע, לצד גורמים שכן תלויים בנו: עמידות הבניינים, מוכנות האוכלוסייה לקראת הרעידה והתנהגות נכונה בעת הרעידה.

באופן טבעי צפויים הנזקים להיות חמורים יותר באזור בנוי ומאוכלס בצפיפות מאשר באזור שהאוכלוסייה בו דלילה. רוב הפגיעות נגרמות בדרך כלל מהתמוטטות מבנים, קריסת תשתיות ונפילת חפצים, משריפות ומדליפת חומרים מסוכנים, המתרחשים בעקבות הנזקים במבנים.

למוכנות של המדינה ושל האזרחים יש חשיבות מכרעת לגבי שיעור ההרוגים והנזקים. כאשר רעידת אדמה מתרחשת במדינה שבה האוכלוסייה לא הכינה עצמה במידה מספקת, היא מחוללת אסון-פתע רב-נפגעים, עם מספר גדול של הרוגים והרס רקמת החיים למשך שבועות ואף חודשים ושנים. אולם כאשר רעידת אדמה מתרחשת במדינה שבה האוכלוסייה מוכנה, נזקיה מוגבלים ומצומצמים הרבה יותר.

עוד יש לקחת בחשבון, כי היקף התגובה שיידרש בעקבות רעידת אדמה חזקה, והאפשרות לפגיעה בצירי תנועה ותשתיות, עלולים ליצור מצב שבו הסיוע למקומות רבים יתעכב. לכן לפחות במשך 24 עד 72 השעות השעות הראשונות שלאחר רעידת אדמה, כל אחד יידרש לעשות כמיטב יכולתו, והקהילה תיאלץ להתארגן ולפעול בכוחות עצמה עד שיגיע סיוע מאורגן מגורמי חוץ.

הניסיון מלמד שתושבים, עוברי אורח מזדמנים ומתנדבים מקומיים, הם הפעילים העיקריים לאחר רעידת אדמה, באיתור, בחילוץ מהריסות, בטיפול רפואי ראשוני ועוד.

מה כוללת היערכות מראש?

עמידות המבנה
הגורם לרוב האבידות בנפש בזמן רעידת אדמה הוא התמוטטות המבנה שבו נמצאים אנשים: בית המגורים, המבנה של מקום העבודה, בית-הספר או מבנה אחר. הפעולה המכריעה ביותר, שאנו כאזרחים יכולים לנקוט כדי להתכונן לרעידת אדמה, היא בתחום המניעה: להבטיח ככל האפשר, שהבית שבו אנו גרים עומד בדרישות עדכניות של תקן 413 (תקן לעמידת מבנים ברעידות אדמה).

בניינים שנבנו לאחר 1980 - נבנו בהתאם לתקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה (ת"י 413) וצפויים לעמוד ברעידת אדמה. בניינים שנבנו לפני 1980, אינם עומדים כפי הנראה בדרישות תקן זה ויש לפעול לחיזוקם. האחריות לחיזוק ביתנו היא בראש ובראשונה שלנו, האזרחים, ובכך להציל את עצמנו ואת משפחתנו. פעולה זו מותנית בנכונות להקצות משאבים כלכליים ואחרים למשימה, והיא מעבר לכל שיקול כלכלי.

בניינים הכוללים בתוכם מרחבים מוגנים (ממ”ד, ממ”ק וכיו”ב) נחשבים בדרך כלל לבעלי עמידות משופרת, מכיוון שהמרחבים המוגנים מספקים חוזק נוסף, למבנה כולו.

חשוב כי כל אזרח יוודא, כי הבניין שבו הוא גר אכן עמיד ברעידות אדמה. מבנים שאינם עומדים בתקן ובפרט אלו שנבנו לפני 1980 - יש לחזק.

הכנת הבית
מרבית הפגיעות בנפש בעת רעידת אדמה נגרמות מקריסה של מדפים ושל חפצים כבדים, משברי זכוכית, משריפות ומדליפות גז. לפיכך כדאי עוד היום לבצע את הפעולות הבאות:

• לדאוג כי מעל מיטות בני הבית לא יהיו תלויים מדפים או חפצים כבדים.

• להקפיד כי כל התקנת ארון, מדף, מזגן או כל חפץ העלול לקרוס בעת רעידה, תתבצע באופן מקצועי, כדי שהחפץ המותקן יהיה יציב.

• לייצב ספריות, טלוויזיות ומדפים קיימים ולחזק את חיבוריהם אל הקיר.

• לחזק את חיבורי דודי השמש והחימום, בלוני גז וכן מזגנים ומדחסיהם.

• לאחסן חומרים רעילים ודליקים במקום נעול הרחק ממקור חום.

• להניח חפצים כבדים במקומות נמוכים.

הכנת המשפחה
• יש לאתר מראש, בשיתוף בני המשפחה ועל פי הנחיות ההתנהגות באירוע רעידת אדמה, מקום בטוח בבית ובמקום העבודה שנגיע אליו בזמן רעידת האדמה. למשל שטח פתוח בבית צמוד קרקע או דירת קרקע, ממ"ד, או חדר מדרגות בבית קומות.

• יש לקבוע מקום מוסכם באזור פתוח שישמש למפגש עם בני המשפחה, למקרה שבו רעידת האדמה מתרחשת כאשר לא תהיו בבית.

• יש לוודא שכל בני המשפחה הבוגרים יודעים היכן נמצאים המפסקים הראשיים של החשמל והברזים הראשיים של הגז והמים, ולתרגל כיצד לסגור אותם.

• יש לקבוע איש קשר שאינו בן המשפחה לצורך התקשרות במקרה של נתק בתקשורת בין בני המשפחה.

• יש לקיים שיחה משפחתית בנושא ולערוך תרגול משפחתי להתנהגות נכונה לרעידת אדמה מדי תקופה. להכרת ההנחיות היכנסו.

הכנת ציוד חירום משפחתי
כדאי להכין מראש ציוד שיספיק לנו לכמה ימים, לאחסן אותו בתיק ולשים אותו במקום נגיש כדוגמת הממ"ד. אם אין ממ"ד אפשר לשים אותו סמוך לדלת היציאה או אפילו ברכב.

חשוב להכין:

• מים ומזון - מלאי מים (לפחות 4 ליטר לאדם) ומלאי מזון משומר (כזה המאוחסן ממילא בבית). יש להקפיד על רענון מוצרי המזון והמים כדי שלא יפוג תוקפם.

• ציוד חיוני - ערכת עזרה ראשונה, פנס ורדיו מופעלים על ידי סוללות, תרופות,וציוד חיוני על פי מאפייני המשפחה וצרכיה (לדוגמא: משקפיים, ציוד לתינוקות).

• מסמכים חשובים - צילום או העתק אלקטרוני של מסמכים רפואיים, מסמכי זיהוי, מסמכים אישיים ומסמכים פיננסים שיוחזקו במיקום אחר מחוץ לבית לגיבוי.

שאלות ותשובות

כדור הארץ בנוי משלוש שכבות עיקריות: הגרעין, המעטה סביב הגרעין– המגמה, והקליפה החיצונית - קרום כדור הארץ. הקרום בנוי מסדרה של לוחות טקטוניים הנמצאים בתנועה מתמדת. כוח המשיכה החזק של הגרעין גורם לחיכוך של הלוחות האחד בשני ולעצירת תנועתם. כאשר הלחץ על הלוחות מכיוון המגמה גובר על עוצמת החיכוך ביניהם, האנרגיה שהצטברה מתחת למישור המגע בין הלוחות משתחררת בבת אחת. ההתפרצות של אותה אנרגיה יוצרת את רעידת האדמה. משך הרעידה הוא בין מספר שניות למספר דקות.
כן. רעידות אדמה מתרחשות בחיבור שבין הלוחות הטקטוניים. ארץ ישראל, שוכנת בסמיכות לשבר הסורי האפריקאי (בקע ים המלח). קיימים שברים נוספים בישראל, שלמרות שהם קטנים יותר, ייתכן וגם שם תתרחש רעידת אדמה, כמו: שבר יגור, שבר רמלה.
למרות שרעידת אדמה נתפסת כשם נרדף לאסון, הרי שכתופעה בפני עצמה היא איננה כזו. רעידת האדמה היא תופעת טבע שכיחה על פני כדור הארץ, ולא היא שתובעת קורבנות, אלא דווקא האדם, מעשיו, הבניינים והמבנים שהוא בונה, הופכים אותה לאסון. גם כשאסון מתחיל במכת טבע, עוצמת החורבן נקבעת במידה רבה על ידי פעולות ומחדלים של אנשים לפניו, בעת התרחשותו ואחריו.
משך רעידת האדמה ועוצמתה. ככל שהרעידה קטנה וקצרה יותר, שיעור הנזק והנפגעים יקטן. השילוב בין השניים קובע את תוצאות הפגיעה של רעידת האדמה. ניתן להסביר את הגורמים לתוצאות רעידות האדמה כך: • המרחק מהמוקד של רעידת האדמה. • תשתיות נאותות, כגון: איכות התכנון והבניה של המבנה. במבנים שנבנו על פי תקן הסבירות לנפגעים היא נמוכה, גם כאשר עוצמת הרעידה חזקה. • גודל השטח שנפגע וצפיפות האוכלוסייה בו. • סוג הקרקע – ככל שהקרקע רכה יותר הסיכוי להיווצרות נזקים עולה. • נזקים כתוצאה מרעידת אדמה נגרמים היכן שישנם מבנים לא עמידים. באזורים המאופיינים בבנייה צפופה ובאוכלוסייה מרובה עלולים להיות נפגעים ונזקים רבים יותר. • התנהגות האוכלוסייה שבסיכון בעת הרעש יכולה אף היא להשפיע על שיעור ההישרדות. התנהגות נכונה בזמן רעידת אדמה מצילה חיים!
בישראל, משנת 1975 קיים תקן בניה מחייב, לעמידות מבנים ברעידות אדמה – תקן 413. הבניינים שנבנו לאחר 1980 מתוכננים לעמוד בפני רעידת אדמה. כל מי שגר בבניין שנבנה לפני 1980, מומלץ מאוד שיחזקו כנגד רעידות אדמה. קיימת תוכנית ממשלתית (תמ"א 38), שמאפשרת לדיירים לחזק את הבניין שלהם כנגד רעידות אדמה, ללא עלות כספית מצידם. פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט של מנהל התכנון או ברשות המקומית.
יש לקבוע מראש, בשיתוף בני המשפחה ועל פי הנחיות ההתנהגות באירוע רעידת אדמה, מקום בטוח בבית וכן במקום העבודה שתגיעו אליו בזמן רעידת אדמה, למשל: שטח פתוח בבית צמוד קרקע או דירת קרקע, ממ"ד, חדר מדרגות בבית קומות. ודאו שכל בני המשפחה הבוגרים יודעים היכן נמצאים המפסקים הראשיים של החשמל והברזים הראשיים של הגז והמים, תרגלו כיצד לסגור אותם. יש לקבוע מקום מוסכם באזור פתוח שישמש למפגש עם בני המשפחה, למקרה שבו רעידת האדמה מתרחשת כאשר אינכם בבית. כמו כן, יש לקבוע איש קשר שאינו בן המשפחה לצורך התקשרות במקרה של נתק בתקשורת בין בני המשפחה. קיימו שיחה משפחתית בנושא ותרגלו מדי פעם תרגול משפחתי למוכנות לרעידת אדמה.
כדאי להכין את הציוד ולשים אותו במקום נגיש כדוגמת הממ"ד. חשוב להכין: מים ומזון - מלאי מים (לפחות 4 ליטר לאדם) ומלאי מזון משומר (כזה המאוחסן ממילא בבית). יש להקפיד על רענון מוצרי המזון והמים כדי שלא יפוג תוקפם. ציוד חיוני - ערכת עזרה ראשונה, פנס ורדיו מופעלים ע"י סוללות, תרופות, משקפיים וציוד החיוני על פי מאפייני המשפחה וצרכיה (לדוגמא: ציוד לתינוקות). מסמכים חשובים - צילום או העתק אלקטרוני של מסמכים רפואיים, מסמכי זיהוי, מסמכים אישיים ומסמכים פיננסים שיוחזקו במיקום אחר מחוץ לבית לגיבוי.