היסטוריית התרעות לפי ישוב

  • יממה אחרונה
  • שבוע אחרון
  • חודש אחרון

התרעות 32

< חזרה

רעידות אדמה בישראל

במהלך ההיסטוריה - מתקופת המקרא ועד היום, היו לא מעט רעידות אדמה משמעותיות בישראל ובאזור. האחרונה הייתה ב-1995, 100 ק"מ דרומית לאילת

במדינת ישראל התרחשו לא מעט רעידות אדמה לאורך ההיסטוריה, חלקן גדולות וקטלניות. מקור הסיכון העיקרי לרעידות אדמה בישראל הוא העתק ים המלח, או בשמו העממי "השבר הסורי-אפריקאי". העתק זה הוא גבול בין שני לוחות בקרום כדור הארץ, הנעים אחד אל השני: הלוח הערבי (שעליו נמצאת רבת עמון והשטח שממזרח לירדן), שנע צפונה יחסית ללוח של סיני-ישראל (שעליו נמצאת ירושלים והשטח ממערב לירדן), שנע דרומה. קצב התנועה הממוצע הוא 10-5 מ"מ בשנה.

יש עדויות היסטוריות רבות כי פעילות ססמית זאת גרמה באלפי השנים האחרונות להישנות של רעידות אדמה הרסניות וקטלניות, שגרמו לקורבנות והרס של בניינים בכל הישובים בארץ ישראל ובמדינות האזור. העדויות מרחיקות עד תקופת המקרא. בתקופת בית שני דווח גם כן על רעידת אדמה. "בשנת שבע למלכות הורדוס, והיה רעש בארץ היהודים שכמוהו לא נראה מעולם, והרעש גרם להרג רב בבהמות הארץ. גם כשלוש ריבואות אנשים נהרגו תחת מפולת הבתים, ואילו הצבא שחנה תחת כיפת הרקיע לא ניזק כלל האסון" (יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים).

כמה רעידות אדמה בולטות נוספות: בשנת 749 לספירה נהרסה בית שאן לחלוטין וחדלה להתקיים. ב-1546 רעידת אדמה הובילה לצונאמי ששטף את ערי החוף. ב-1759 פגעה רעידת אדמה באזורים שהיום הם ישראל, סוריה ולבנון ולפי הערכות, נהרגו בין 10,000 ל-40 אלף אנשים – מספר עצום ביחס לגודל האוכלוסייה באותם ימים. גם ב-1837 ו-1927 היו רעידות אדמה חזקות יחסית.

בנובמבר 1995 התרחשה במפרץ אילת רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה אי פעם באזורנו. מוקד התרחשותה היה כ-100 ק"מ דרומית לערים אילת ועקבה. בגלל המרחק הגדול יחסית מאזורים מאוכלסים לא גרמה רעידת אדמה זו לנזקים חמורים בהיקפם ולהרוגים רבים. עיקר הנזק וההרוגים הבודדים היו בכפרים הקטנים לאורך חופי סיני במצרים ובערב הסעודית, ובאילת קרס מלון שהיה בשלבי בנייה, בלי שהיו אבידות בנפש. כמו כן, נפערו סדקים בכבישים ובקירות בתים באילת.

קצב התרחשות רעידות האדמה שונה ממקום למקום. לאורך השבר הסורי-אפריקאי, שאורכו כ-1,000 ק"מ, יש קטעים שלא זזו כבר למעלה מ-500 שנים. עם זאת, העובדה שלא הייתה רעידת אדמה חזקה הרבה מאוד זמן מגדילה את הסיכוי שקטעי שבר אלה יזוזו וייצרו רעידת אדמה חזקה נוספת.

כיום מתבצע מעקב אחר רעידות אדמה באזורנו בעזרת רשת של תחנות סיסמיות המופעלות על ידי האגף לסיסמולוגיה במכון הגיאופיסי לישראל השוכן בלוד.


מוקדים פוטנציאליים בישראל להתרחשות רעידות אדמה

באזור מדינת ישראל קיימים מספר מוקדים פוטנציאליים להתרחשות רעידות אדמה:

  •  צור (לבנון) - מוקד שיצר בעבר רעידות אדמה קטלניות. רעידת אדמה שמוקדה באזור זה עלולה לגרום לנזקים גדולים בכל צפון הארץ עד למרכזה. 
  •  העתק יגור (אזור צומת יגור) - עלול ליצור רעידת אדמה בעוצמה גבוהה באזור חיפה והמפרץ, ואף לגלי גאות (צונאמי) בים התיכון.
  • בית שאן - מוקד מרכזי שעלול להשפיע על חיפה, מישור החוף, גוש דן וירושלים, ועלול אף ליצור גלי גאות (צונאמי) בים התיכון.
  •  צפון ים המלח (אזור יריחו) - עלול להשפיע על מרכז אוכלוסייה מרכזיים, מירושלים ועד גוש דן, ואף לגלי גאות (צונאמי) בים התיכון.
  •  דרום ים המלח - עלול ליצור רעידות שישפיעו בעיקר על אזור ירושלים ובאר שבע. 
  •  מפרץ אילת - מוקד פעיל שעלול ליצור נזקים לעיר אילת ולגלי גאות (תונאמי) בים האדום.
  • הקשת הקפריסאית או כרתים - עלול לגרום רעידות אדמה שיגרמו לגלי גאות (צונאמי) בים התיכון.

שאלות ותשובות

כדור הארץ בנוי משלוש שכבות עיקריות: הגרעין, המעטה סביב הגרעין– המגמה, והקליפה החיצונית - קרום כדור הארץ. הקרום בנוי מסדרה של לוחות טקטוניים הנמצאים בתנועה מתמדת. כוח המשיכה החזק של הגרעין גורם לחיכוך של הלוחות האחד בשני ולעצירת תנועתם. כאשר הלחץ על הלוחות מכיוון המגמה גובר על עוצמת החיכוך ביניהם, האנרגיה שהצטברה מתחת למישור המגע בין הלוחות משתחררת בבת אחת. ההתפרצות של אותה אנרגיה יוצרת את רעידת האדמה. משך הרעידה הוא בין מספר שניות למספר דקות.
כן. רעידות אדמה מתרחשות בחיבור שבין הלוחות הטקטוניים. ארץ ישראל, שוכנת בסמיכות לשבר הסורי האפריקאי (בקע ים המלח). קיימים שברים נוספים בישראל, שלמרות שהם קטנים יותר, ייתכן וגם שם תתרחש רעידת אדמה, כמו: שבר יגור, שבר רמלה.
בעת רעידת אדמה חשים שהרצפה רועדת, חלונות משקשקים במסילותיהם, חפצים ורהיטים מתחילים לזוז בצורה משונה והרעידות מקשות על היציבות והתנועה. ניתן לרכוש מכשירים המתריעים מספר שניות לפני שחשים ברעידה - פרק זמן המספיק על מנת להימלט למקום בטוח.
למרות שרעידת אדמה נתפסת כשם נרדף לאסון, הרי שכתופעה בפני עצמה היא איננה כזו. רעידת האדמה היא תופעת טבע שכיחה על פני כדור הארץ, ולא היא שתובעת קורבנות, אלא דווקא האדם, מעשיו, הבניינים והמבנים שהוא בונה, הופכים אותה לאסון. גם כשאסון מתחיל במכת טבע, עוצמת החורבן נקבעת במידה רבה על ידי פעולות ומחדלים של אנשים לפניו, בעת התרחשותו ואחריו.
משך רעידת האדמה ועוצמתה. ככל שהרעידה קטנה וקצרה יותר, שיעור הנזק והנפגעים יקטן. השילוב בין השניים קובע את תוצאות הפגיעה של רעידת האדמה. ניתן להסביר את הגורמים לתוצאות רעידות האדמה כך: • המרחק מהמוקד של רעידת האדמה. • תשתיות נאותות, כגון: איכות התכנון והבניה של המבנה. במבנים שנבנו על פי תקן הסבירות לנפגעים היא נמוכה, גם כאשר עוצמת הרעידה חזקה. • גודל השטח שנפגע וצפיפות האוכלוסייה בו. • סוג הקרקע – ככל שהקרקע רכה יותר הסיכוי להיווצרות נזקים עולה. • נזקים כתוצאה מרעידת אדמה נגרמים היכן שישנם מבנים לא עמידים. באזורים המאופיינים בבנייה צפופה ובאוכלוסייה מרובה עלולים להיות נפגעים ונזקים רבים יותר. • התנהגות האוכלוסייה שבסיכון בעת הרעש יכולה אף היא להשפיע על שיעור ההישרדות. התנהגות נכונה בזמן רעידת אדמה מצילה חיים!
בישראל, משנת 1975 קיים תקן בניה מחייב, לעמידות מבנים ברעידות אדמה – תקן 413. הבניינים שנבנו לאחר 1980 מתוכננים לעמוד בפני רעידת אדמה. כל מי שגר בבניין שנבנה לפני 1980, מומלץ מאוד שיחזקו כנגד רעידות אדמה. קיימת תוכנית ממשלתית (תמ"א 38), שמאפשרת לדיירים לחזק את הבניין שלהם כנגד רעידות אדמה, ללא עלות כספית מצידם. פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט של מנהל התכנון או ברשות המקומית.