כשחלמנו להיות הורים חשבנו בעיקר על ההתמודדויות של היום-יום, האכלה, שינה ואולי גם על שיחות מורכבות יותר בהמשך בהתאם לגילם, כמו למשל: באיזו מגמה לבחור בלימודים? למה חשוב להימנע משתיית אלכוהול וכאלה. וודאי לא דמיינו, שיביטו בנו בפחד ויראה אל מול מצב בטחוני של ירי טילים, אזעקות תדירות שלעיתים אף מעירות אותם באמצע הלילה.

אבל כאשר זאת המציאות, חובתנו כהורים, לעשות הכל כדי לשמור על 'בועת ההגנה' עבור הילדים שלנו. זו נדרשת להיות בועת הגנה פיזית, כך שידעו ויבצעו את מה שנדרש מהם לעשות וכן, בועת הגנה רגשית, שירגישו נוח לשאול את השאלות הקשות, לספר על הפחד, להביע אותו ולקבל מכם, ההורים- המתווכים הטבעיים שלהם, ידע וכלים כיצד ניתן להתמודד עם המצב.

אז איך מדברים עם ילדים על ירי רקטות?

ראשית, לא יוצאים מנקודת הנחה שהם יודעים. יכול להיות שזהו אינו האירוע הראשון שלהם, אבל חובתנו לוודא שהם מכירים וזוכרים את ההנחיות, יודעים היכן המרחב המוגן, יודעים כיצד עליהם לפעול כאשר הם מחוץ לבית  ומתרגלים איתם כניסה למרחב המוגן בהתאם לזמן הקיים באזורכם.

מסבירים את תפקידה של האזעקה. רוב הילדים פוחדים מהאזעקה. יש להסביר להם שהיא נועדה לשמור עלינו. היא נשמעת חזק כי תפקידה לוודא שאנו עוזבים את כל מה שאנו עושים באותו רגע, בין אם היינו בשירותים או באיזה משחק אחר. היא חייבת להישמע חזק – כדי שנשמע אותה ונדע שעלינו לפעול מיד ולהיכנס למרחב המוגן!

מדגישים את יכולתם להתמודד עם האירועים ונותנים להם תפקידים. חשוב להעצים את הילדים ואת יכולתם להתמודד, להיכנס למרחב המוגן בזמן ואולי אף לקחת על עצמם תפקיד כלשהו כגון: להכניס את הכלב, להפעיל את האח הקטן במרחב המוגן או להתקשר לסבא וסבתא ולעדכן שהכל בסדר. ידוע כי מתן תפקידים לילדים מעצים את תחושת השליטה וחיוני לבניית החוסן שלהם.

מאפשרים להם להביע עצמם מבחינה רגשית. חשוב שהילדים יבינו שהם לא לבד. ושלפחד שיתכן שמרגישים סביב האירועים- יש תפקיד. גם הוא כמו האזעקה נועד לשמור עלינו. ללא פחד, לא נפעל ונתגונן. אך אם הפחד משתלט עלינו, נדרש להרגיע אותו. אחת הדרכים להתמודדות עם פחד היא להביע אותו, לשתף אחרים. ניתן לעודד ילדים לעשות זאת על ידי ציור, פיסול או כל יצירה אחרת המאווררת את הרגש.