היסטוריית התרעות לפי ישוב

  • יממה אחרונה
  • שבוע אחרון
  • חודש אחרון

התרעות 32

< חזרה

הכנת הילדים למצבי חירום

הכרת האיומים, ניתוח הליכי ההיערכות, תכנון סדר פעולות, תכנון נקודת מפגש והכרת דרכי תקשורת – דגשים לאופן שבו יש לדבר עם הילדים על מצבי חירום

חלק משמעותי מהכנת המשפחה למצבי חירום, הוא קיום שיחה משפחתית, שנועדה להקנות לבני הבית ידע בנושא האיומים השונים ודרכי ההתגוננות מפניהם. עצם השיח שיתעורר במסגרת המשפחתית התומכת, אופן ניהולו והמסרים שיועברו במהלכו יכולים לחזק את תחושת המסוגלות של המשפחה כך שתהפוך למסגרת המרכזית להתמודדות ותמיכה.


שלבי ניהול השיחה המשפחתית

1. הכרת מצבי החירום

יש להגדיר ביחד מהו מצב חירום תוך מתן אפשרות לילדים לספק דוגמאות מעולם התוכן שלהם. בנוסף יש לפרט את מצבי החירום השונים כמו ירי טילים, או רעידת אדמה, פירוט הסיכונים הנשקפים לנו בכל אחד מהם ומתן כלים לזיהוי מצבים אלו בזמן התרחשותם, למשל:

•אזעקה עולה ויורדת = טיל.
•רהיטים זזים ותחושה של "ספינה" = רעידת אדמה.
•ריח שרוף וחום פתאומי = שריפה באחד מחלקי הבית.
 
2. איך נערכים? יש לנתח את הליכי ההיערכות שיש לנקוט לכל אחד מתרחישי החירום השונים. כך למשל:

• במקרה של ירי רקטות: הכרת והכנת המרחב מוגן בבית (לבחירת המרחב המוגן),  הכנת הציוד (להכנת הציוד) והאופן שיש להשתמש בו, הכרת האמצעי שמתריע בפניכם על איום, אזור ההנחיות שלכם וזמן ההגעה למרחב המוגן הרוונטי אליכם (להתרעה ממוקדת), וכן את הנחיות ההתנהגות בעת קבלת התרעה.  

• במקרה של רעידת אדמה - לקבע חפצים כבדים ולפנות את דרכי המילוט ממכשולים וסכנות כמו חפצים שעלולים לחסום את המעבר או חומרים דליקים - בהתאם להנחיות המפורטות כאן.

שימו לב לדגשים הבאים:

 הכרת נקודות הגז והחשמל - על כל בני המשפחה לדעת היכן נמצאות נקודות הגז והחשמל בביתנו, ובאילו נסיבות יש לסגור את הברזים וכיצד.

  איתור נקודות תורפה - יש לפרט מקומות שלא מומלץ לשהות בהם באירוע חירום, כולל חדרי שירותים ואמבטיות מחשש להתנפצות חרסינות, בסמוך לחפצים כבדים, חלונות וחפצי זכוכית, ובתוך מעליות.

 מקומות מוגנים מחוץ לבית - נוודא שהילדים מאתרים מקומות בטוחים גם בביה"ס ובסביבתו, בקרבת מקומות משחק ובכל מקום שהם מרבים לשהות בו, ונסביר להם את הרציונל באופן שיאפשר להם לבחור מחסה נכון גם במקומות זרים לחלוטין.

 מקום הימצאם של פריטי ציוד החירום המשפחתי - נציג לבני המשפחה היכן מאוחסנים פריטי הציוד לחירום בבית - (במידת האפשר, מוטב לאחסן במרחב המוגן בבית). נקפיד לציין פריטי חירום שלא הכנסנו לתיק החירום ושהכנו במסגרת הכנת הציוד (כמו מטף ותאורת חירום). נוודא שבני המשפחה מכירים כל פריט ויודעים כיצד ומתי להשתמש בו.
 

3. מה עושים?

יש לתכנן עם בני המשפחה את סדר הפעולות האוטומטי שיש לבצע בהתאם לכל תרחיש. במסגרת זו נחלק תפקידים ומשימות בהתאם לגיל וליכולות, כפי שמפורט במדריך להכנת תוכנית חירום משפחתית. חשוב להבהיר כי תפקידו של כל אחד מבני המשפחה במערך אינו מחליף וסותר את סדר הפעולות האוטומטי, ולחשוב על חלוקה אחרת של התפקידים במקרה של היעדרות אחד או יותר מבני המשפחה.
 
 לפניכם סדר פעולות אוטומטי שניתן לזכור לפי צירוף המילים "הסר ספק":

 הודעה לגוף ההצלה הרלוונטי או למבוגר מוקדם ככל האפשר.

 סגירת ברזי הגז והחשמל למניעת התפשטות והתלקחות.

 ריחוק - מעבר לאזור מוגן בהתאם לאירוע, למשל כניסה לממ"ד במקרה של ירי טילים, או יציאה לשטח פתוח במקרה של רעידת אדמה.

 סגירה ובידוד - הוספת חוצצים ביננו לבין האיום, למשל סגירת חלונות ודלתות במרחב המוגן בזמן ירי טילים ורקטות, או סגירת דלתות מכיוון התפשטות שריפה.

פעולה - למשל מעבר לישיבה על הרצפה בצמוד לקיר פנימי בזמן ירי טילים ורקטות, טיפוס למקום גבוה ככל האפשר בזמן שיטפון, ויציאה מחדר מדרגות לשטח פתוח בזמן רעידת אדמה.

 קשב - האזנה להנחיות כוחות הביטחון בשטח או באמצעות כלי התקשורת.
 

4. איפה נפגשים?

נגדיר מקומות מפגש בסביבת הבית ובמקום מרוחק יותר כמו מבנה או גן ציבורי למקרה של סגירת האזור. נוודא כי בני המשפחה מכירים את המקום, יודעים לזהות אותו ולהגיע אליו, ונזכיר להם לקחת את תיק החירום במקרה של פינוי מידי, ככל שהדבר אפשרי.

5. למי מודיעים?

יש לוודא שכל בני המשפחה מכירים את רשימת דרכי ההתקשרות (להכנת דרכי התקשרות) שהכנו במסגרת הכנת הבית ומקום הימצאה. במסגרת זו יש לעבור על הפרטים שחשוב למסור בדיווח - מספר טלפון לחזור אליו למקרה ניתוק שיחה, מה קורה בבית, כתובת מגורים, מיקום בבית (בעיקר בשריפה או קריסת המבנה), מי עוד נמצא בבית ומה מצבו.
 

דגשים לניהול השיחה המשפחתית

תכנון מראש - נתכנן מראש את סדר הדברים ואת הנקודות החשובות לציון.

נוכחות משפחתית מלאה
- יש לכנס את השיחה בנוכחות כל בני המשפחה. אם יש פערי גילים, ניתן לפצל את השיחה בין הילדים הבוגרים לבין הילדים הצעירים, כדי לאפשר לכל אחד להתבטא על פי צרכיו ויכולותיו.

שילוב כל בני המשפחה
- באחריות ההורים לוודא שכל אחד מחברי המשפחה יכול להתבטא ושנוצרת אווירה של פתיחות. בנוסף חשוב לא לקפח אף אחד בחלוקת התפקידים, שכן עצם ההשתתפות ונטילת אחריות תורמות לשיפור תחושת הביטחון וליכולת ההתמודדות.

העצמה
- ננסה להדגיש את החשיבות של התחום שנפל בחלקו של כל אחד ואת חשיבות תרומתו להצלחת ההיערכות המשפחתית.

מועד קיום השיחה המשפחתית
- במשפחה עם ילדים בוגרים מוטב לקיים את השיחה בתחילת תהליך ההיערכות ולשתף אותם בשיקולים בחלוקת המשימות, בבחירת המרחב המוגן, בהליכי הכנת הבית ובאיסוף הציוד ואחסונו. במשפחה עם ילדים צעירים עדיף שהשיחה תסכם את ההיערכות ותשמש בעיקר להצגת המרחב המוגן, הציוד וכדומה.

תשומת לב לשפת הגוף ולבחירת המילים
- מסרים מילוליים ולא מילוליים משפיעים על האופן שבו ילדינו יפרשו את המצב. במהלך השיחה מומלץ לתת תשובות קצרות ואמיתיות, שמעבירות מסרים של ביטחון, התמודדות ולכידות ("אנחנו יחד"), תוך שימוש במילים ומושגים מעולמות התוכן המובנים לילדים. בנוסף חשוב להסביר כי אנחנו מעלים את הנושא כדי להבטיח את שלומם במצבים אפשריים ולא כהכנה לאירוע ודאי.

הסבר ההיגיון שמאחורי השיקולים
- המשמעות של הכנה מוקדמת היא שיפור המוכנות של בני המשפחה וכי בכוחה להציל חיים בשעת הצורך, גם כאשר מדובר בילדים קטנים. כך נבטיח כי אם דרך הפעולה שקבענו בשיחה המשפחתית מנוטרלת, ילדינו יוכלו למצוא חלופות הולמות.

מתן לגיטימציה לחששות ופחדים
– מתן אפשרות לבני המשפחה לחשוף את החרדות והחששות שלהם, יאפשר לנו להבין שאנחנו לא לבד בתחושותינו.

סיכום של הדברים
- בתום השיחה נבצע סיכום כללי של הנקודות המרכזיות שעלו בשיחה ונקבע פגישות תקופתיות לתרגול ההיערכות. במסגרת זו נפנה את הקשב של המשתתפים אל ההיערכות ולא אל החירום ונוודא כי ההיערכות תרמה לתחושת המסוגלות.

שאלות ותשובות

כן. שיח כזה מעניק להם תחושה של ביטחון. תיווך המציאות מאפשר חיבור לעולמם של הילדים והזדמנות ליצירת סדר, ארגון חווייתי ועיבוד רגשי. חינוך מותאם ומקצועי לחירום, שכולל הכנה ותרגול, יסייע לילדים להתמודד באופן מיטבי בזמן אמת ויתרום גם לפיתוח החוסן האישי והחברתי.
ניתן לפצל את השיחה בין הילדים הבוגרים לבין הילדים הצעירים, כדי לאפשר לכל אחד להתבטא על פי צרכיו ויכולותיו. במשפחה עם ילדים בוגרים מוטב לקיים את השיחה בתחילת תהליך ההיערכות ולשתף אותם בשיקולים בחלוקת המשימות, בבחירת המרחב המוגן, בהליכי הכנת הבית ובאיסוף הציוד ואחסונו. במשפחה עם ילדים צעירים עדיף שהשיחה תסכם את ההיערכות ותשמש בעיקר להצגת המרחב המוגן, הציוד וכדומה.
בשלבי ההיערכות אפשר לשלב את הילדים בבחירת החדר המוגן, ולמנות אותם כאחראים לאיסוף פריטים בציוד החירום, תחזוקה של תיק החירום (כולל מעקב אחר הפריטים פגי התוקף והחלפתם), ואיסוף משחקים לממ"ד.
עצם השיח שיתעורר במסגרת המשפחתית התומכת, אופן ניהולו והמסרים שיועברו במהלכו יכולים לחזק את תחושת המסוגלות של המשפחה כך שתהפוך למסגרת המרכזית להתמודדות ותמיכה.