הגדר את הישובים שעבורם ברצונך לקבל התרעה

דבר המועצה

תפישת ההפעלה בחירום - מועצה אזורית עמק יזרעאל

כחלק מהתובנה כי בכל תרחיש של התלקחות עתידית עמק יזרעאל ותושביו יהיו מעורבים ברמה גבוהה, משקיעה המוא"ז עמק יזרעאל משאבי ניהול וזמן רבים ואף משאבים כספיים בהערכות לחירום.
המוכנות לחירום איננה סיסמא אלא נושא המטופל ברמה יום יומית על ידי מטה מל"ח, שנפגש באופן שיטתי אחת לחודשיים על פי סדר יום מובנה שהוכן מראש; השתתפות ממלאי התפקידים בכנסים אזורים וארציים; ולמעשה הפקת לקחים מתמדת סביב הנושא.

עיקרי תפישת ההפעלה:

  1. עבודה במסגרת מכלולים תחת הניסיון לשמר את העבודה בחירום כבשגרה.
  2. צח"י ביישובים - המוא"ז פועלת באופן אקטיבי להקמת צח"י, הכשרת הצוותים ואימונם.
  3. שיתופי פעולה וקבלת סיוע במידת הצורך מרשויות מדינה ורשויות שכנות.
  4. הוקם מבנה לניהול משברים (מנ"מ) שיאפשר ניהול מרחב המועצה בחירום כבשגרה.
  5. מחלקת בטחון חזקה, מקצועית ומאומנת. תחת המשפט "אם אין אני לי מי לי ."

לסיכום - המועצה אינה מניחה ליד הגורל להשפיע על תוצאות ההתלקחות הבאה ועושה ככל יכולתה בכדי להיערך למתן שירותים לתושבים גם בשעות חירום.

פירוט תפישת ההפעלה מועצה אזורית עמק יזרעאל:

1. עצמאות תפקודית ברמת הישובים והמועצה: לסמוך על עצמנו, אך לא להימנע מקבלת סיוע במידת הצורך.
א) המועצה תתבסס על עצמאות תפקודית של הישובים יחד עם התמיכה והסיוע של המועצה.
ב) חייבים לפתח יכולת עצמאית לטפל בנושאים שבתחום אחריותנו תוך תיאום וקבלת משאבים ממלכתיים ואינטגרציה עם גופי חירום הפועלים במרחב (צה"ל, פיקוד העורף, משטרת ישראל, רח"ל, מד"א, משרדי ממשלה, כב"ה ארגוני מתנדבים וכו').
ג) מטה החירום יעבוד באופן הבא:
שולחן לחימה - המאויש 24 שעות ומורכב ממנהל לחימה ונציגי המכלולים השונים כל העת.
חמישה מכלולים שעובדים באופן עצמאי, עם זיקה וממשק האחד לשני לטובת האוכלוסייה:

• מכלול הנדסה בראשות מהנדס המועצה
• מכלול לוגיסטיקה ותפעול
• מכלול טיפול באוכלוסייה בראשות מנהלת אגף קהילה ורווחה
• מכלול חינוך בראשות מנהלת אגף החינוך
• מכלול מידע לציבור בראשות דוברות המועצה
 

ד) חיזוק ומיסוד צוותי צח"י בישובים במתן עצמאות תפקודית לישוב בשלבים הראשוניים לחירום.
ה) הכנת האוכלוסייה לחירום ע"י איגום צרכים בסיסיים ל- 72 שעות לצורך הקטנת התלות עד כמה שניתן בגורמים מבחוץ.

2. גמישות ארגונית:
א) כעיקרון הפשטות - מה שעובד בשגרה יעבוד בחירום. יש לשאוף לכך שהמבנה הארגוני ופעולות המועצה במצבי חירום יהיו דומים לאלה שברגיעה, למעט התאמות או יצירת מסגרות ארגוניות הייחודיות למצבי חירום.
ב) ביזור השליטה לאור הפריסה הגיאוגרפית - היערכות לפעילות במספר מוקדים במקביל.
ג) נציגות בכירה מהמועצה בכל אירוע לחיזוק ביטחון התושבים והקשר עם המועצה.

3. מיצוי משאבים:
א) משאבי המועצה - המועצה כ"מפעל חיוני" נדרשת לבצע מראש איגום משאבים לצורכי החירום לשם המשך מתן שירותים חיוניים לאוכלוסייה בחירום (כולל ביצוע "ריתוק משקי" לכוח אדם ולציוד).
ב) מיצוי כוח אדם - השלכות אירוע "אסון המוני" עלול ליצור פערים בכוח אדם בתפקידים ובמקצועות חיוניים. עלינו להיערך למיצוי כוח האדם על בסיס עובדי המועצה מתוך המרותקים ואיתור מתנדבים, ונציגי עמותות להכין "שיבוץ חירום" של העובדים ולהכינם לתפקידיהם בחירום.
ג) כלל עובדי המועצה ירותקו ויפעלו בעת חירום.
ד) רמת המוכנות והכוננות במועצה תאפשר לנו להגיב באופן מהיר יותר בעת חירום, כגון: הכנת מקלטים, הפסקת לימודים, פיזור תלמידים וערנות גבוהה של התושבים.
ה) אחריות, שליחות והובלה: המחויבות שלנו במועצה היא להתמודד עם האירועים ולספק לתושבים את המענה לצורכיהם בתיאום עם כלל המערכות החיצוניות המסייעות.
ו) הזדהות, אכפתיות, דאגה לתושבים ותמיכה בהם: התושבים מצפים למצוא בנו אנושיות לצד איתנות. האנושיות באה לידי ביטוי בהקשבה, בהבעת עניין, באכפתיות ובהזדהות עם התושבים. האכפתיות מתבטאת גם במפגשים רבים ככל האפשר של "אחד על אחד".
ז) דוגמה אישית ונוכחות פיזית - בזמן אירוע ישנה חשיבות להגעה פיזית למקום מיד עם התרחשותו. הדוגמה האישית היא הן כלפי התושבים והן לגבי העובדים במועצה.
ח) תעצומות נפש, קור רוח, השראת ביטחון - לנוכח מצב חירום המאופיין בלחץ ובחששות עלינו לשדר שליטה ואופטימיות. החוסן האישי של כל אחד ואופן התנהלותנו מקרינים על חוסנם של הישובים.
ט) שליטה, מקצועיות והובלת המועצה בטיפול בתושבים: המענה שלנו למצב חירום צריך להיעשות תוך שימוש בתהליכי עבודה מוגדרים לקבלת תמונת מצב והערכת מצב, בחינת החלופות לפתרון וקבלת החלטות. היציאה לשטח להיות קרובים לישובים משמשת כלי לקבלת תמונת מצב והיזון חוזר מהישובים.
י) מתן מידע לציבור: בשעת חירום המידע לציבור הוא כלי להצלת חיים. בנוסף המידע הוא כלי מרכזי ביצירת האמון של התושבים במועצה. המידע הנמסר לישובים חייב להיות ברור, מקצועי, עקבי ומהימן.
יא) חתירה לחזרה לשגרה: על מנת לקיים את השגרה עלינו לאתר כוחות ומשאבים מתוך הקהילה ולהעצימם. יש לגרום למצב שבו החיים יימשכו ככל שניתן - בין אם בהתאוששות מהירה לאחר אירוע קשה ובין אם על-ידי נקיטת פעולות שגרתיות והמשך תפקוד שגרתי על-ידי התושבים עצמם.
יב) התכלית: מזעור פגיעה בנפש, רכוש ותשתיות. קיום מרקם חיים וחוסן לפרט והקהילה.